דינים שונים בהלכות ברכות

1. אדם שמברך על כל ברכה צריך להוציא את הברכה בשפתיו ולהשמיע לאזנו את מה שמוציא מפיו, ובדיעבד אם לא השמיע לאזנו אבל הוציא בשפתיו יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, אולם אם לא הוציא את הברכה בשפתיו אלא ברך את הברכה בהרהור בלב לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד, וצריך לחזור ולברך ויוציא מפיו את הברכה, ולפני שיחזור לברך נכון שיאמר את הפסוק "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד".

2.  גם בברכה אחרונה כגון: "בורא נפשות" או "על המחיה" צריך להוציא מפיו את מה שמברך, אלא שבדיעבד אם בירך בהרהור הלב מעיקר הדין יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך, אולם אם רוצה לחזור ולברך יש לו על מה שיסמוך, וקודם שיחזור לברך נכון שיאמר פסוק "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד", אבל אם ברך ברכת המזון (שאכל ושבע) בהרהור הלב לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולברך, ולפני שיחזור לברך נכון שיאמר את הפסוק "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד".

3. בשעה שמברך על המאכל או על מצוה צריך לאחוז את הדבר ביד ימין, וזה דווקא בשאר מאכלים אבל שמברך על הלחם "המוציא לחם מן הארץ" צריך לאחוז את הלחם בשתי ידיו ובעשר אצבעותיו, וכל זה לכתחילה אולם בדיעבד אם ברך על המאכל או על המצוה ביד שמאל או אפילו לא אחז את הדבר בידיו אלא המאכל היה מונח לפניו בשעת הברכה, יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.

4. גם מי שהוא איטר יד (היינו שהיד החזקה שלו היא שמאל ובה הוא עושה כל צרכיו) בשעה שמברך על המאכל צריך לאחוז את המאכל ביד ימין של כל אדם, (היינו שיאחז את המאכל ביד ימין שלו שהיא היד החלשה מבין שני ידיו), אולם אם מחזיק כוס עם שתיה וחושש שישפך מחמת שאינו אוחז טוב את הכוס בגלל שהוא אוחז את הכוס ביד החלשה שלו (שזה יד ימין שהרי הוא איטר יד), יכול לאחוז את כוס השתיה ביד שמאל שלו (שהיא היד החזקה שלו) ולברך על המאכל, וכל זה שחושש שהמאכל ישפך או יפול מחמת שאינו מחזיק ראוי ביד ימין שלו (שהיא היד החלשה שלו), אבל אם אין שום שהמשקה ישפך וכדומה יאחוז את המאכל או השתיה ביד ימין שלו (שהיא היד החלשה) משום שאנו הולכים אחר רוב העולם שיד ימין היא היד החזקה והחשובה.

5. אחר שברך על המאכל, יכול לכתחילה להמשיך את אכילתו שהוא אוחז במאכל ביד שמאל.  

6. שחברו מושיט לו ספר יקבל את הספר ביד ימין.

7. לא ינעץ סכין במאכל ויתפוס את הסכין בידו ויברך על המאכל, וטוב להחמיר גם במזלג שלא ינעץ את המאכל במזלג ויתפוס את המזלג ויברך על המאכל, וכל זה שהמזלג עשוי מברזל אבל במזלג שעשוי משאר מיני מתכות אפשר לכתחילה לתפוס את המאכל במזלג ולברך על המאכל, אולם אם המאכל הוא דבר שיש בו לחלוחית (כגון: שיש עליו רוטב) ומחמת כן אין הדרך לאכול את המאכל ביד אלא דווקא במזלג מנהג העולם להקל ולנעוץ את המזלג של ברזל במאכל ולברך עליו, וכל הדין הזה (שלא לתפוס את המאכל בסכין או במזלג שעשוי מברזל) הוא רק לכתחילה, אולם בדיעבד אם נעץ את הסכין במאכל וכבר ברך על המאכל יצא ידי חובה ואין צריך לחזור ולברך.

8. לא יברך על המאכל שיש על ידיו כפפות, וכל זה לכתחילה אולם בדיעבד אם ברך על המאכל שיש על ידיו כפפות יצא ידי חובה ואין צריך לחזור ולברך.