It is very important for any person who has a deceased relative or friend to do the Tikun for him at least once!
ברכות הראייה
מי שנוסע ממקום למקום ובדרך ראה את ים התיכון ובירך עליו "שעשה את הים הגדול", ולאחר מכן כשהמשיך בדרכו ראה את אחד מהאוקיינוסים, אין לו לחזור ולברך על האוקיינוס "שעשה את הים הגדול", מכיוון שיצא ידי חובה כשברך על ים התיכון, וכן להיפך את ראה אחד מהאוקיינוסים ובירך עליו "שעשה את הים הגדול" ולאחר מכן כשהמשיך בדרכו ראה את ים התיכון, אין לו לחזור ולברך "שעשה את הים הגדול" על ראיית ים התיכון, מכיוון שיצא ידי חובה כשברך על האוקיינוס.
הרואה את ים המלח אין לו לברך שום ברכה, מכיוון שאינו נברא בששת ימי בראשית אלא לאחר מכן בשעה שה' יתברך החריב את סדום, ולכן לא שייך לומר לברך עליו "עושה מעשה בראשית", אולם הרואה את ים הכנרת יש לברך עליו ברכת "עושה מעשה בראשית".
הרואה הרים גבוהים ומשונים שניכרת בהם גבורת ה' יתברך, צריך לברך עליהם "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית", והיינו הרים גבוהים ביותר וראייתם מעוררת התפעלות והשתאות, כגון הר חרמון שבארץ ישראל, והרי האלפים והרי הפירנאים שנמצאים באירופה, והרי ההימלאיה, והרי האינדים שבדרום אמריקה, וכיוצא בזה, ואם מסתפק שמא אותם הרים הם מששת ימי בראשית אין לברך עליהם, ולכן אין לברך על ההרים שברומא, שהרי מבואר בחז"ל שיצירתה של רומא נעשתה על ידי מלאך אחרי נישואי שלמה עם בת פרעה (מסכת סנהדרין דף כא' עמוד ב').
הרואה מדבריות שהם גדולים ביותר, ואנשים חוששים ללכת שם ללא ההכרח, כגון מדבר יהודה, או מדבר סיני, או מדבר סהרה וכיוצא בזה, צריך לברך על ראייתם "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
הרואה מערת הטיפים אף על פי שראייתה מעוררת השתאות מגודל הבריאה, אין לברך עליה שום ברכה, כיוון שחז"ל לא קבעו לזה ברכה.
ברכת הראיה על ימים או מדברות או הרים גבוהים, היא לשלושים יום, דהיינו שאם ראה מדבר סיני ובירך עליו ברכת "עושה מעשה בראשית", ובתוך שלושים יום ראה שוב את מדבר סיני אין לו לחזור ולברך שוב ברכת "עושה מעשה בראשית", ושלושים יום שצריך בין ראיה לראיה הכוונה לשלושים יום מלאים, והיינו שצריך שיעברו שלושים יום מלאים לא כולל את יום הראיה האחרון שראה ולא את היום שרואה עתה שצריך שיהיה שלושים יום מלאים ביניהם, וכן הדין בראיית ים הגדול או בהרים משונים שאין לברך על אותם שבירך עד שיעברו שלושים יום מלאים, אבל אם ראה מדבר סיני ובירך עליו ברכת "עושה מעשה בראשית", ואחר כך ראה מדבר אחר כגון מדבר יהודה צריך לברך שוב על מדבר יהודה "עושה מעשה בראשית", אפילו אם ראה את מדבר סיני ואת מדבר יהודה באותו יום צריך לברך על שניהם בנפרד כיוון שכל מדבר ומדבר הוא בפני עצמו, וכן הדין לגבי הרים משונים שאם ראה הרי ההימלאיה ובירך עליהם "עושה מעשה בראשית" ובאותו יום הלך וראה את הרי האלפים צריך לברך שוב על הרי האלפים ברכת "עושה מעשה בראשית", אולם כבר כתבנו שאם ראה את ים התיכון ובירך עליו "עושה נעשה בראשית" ואחר כך רואה את האוקיינוס אין לו לברך על האוקיינוס שוב, מכיוון שים התיכון מחובר לאוקיינוס ולכן פטר את האוקיינוס מברכה, אלא אם כן יעברו שלושים יום מלאים כמו שכתבנו למעלה.
ברכת הראיה על הים הגדול או על מדבריות גדולות או על הרים גדולים, צריך לברך מיד כשראה את אחד מהדברים הללו, ולא ימתין מלברך, ומכל מקום אם לא בירך מיד כשראה את אחד מהדברים הללו, רשאי לברך כל זמן שעודנו נמצא במקום שבו רואה את אחד מהדברים הללו, ואפילו אם בינתים עצם עינים או שהיסב פניו ושוב חזר וראה, יכול לברך כל שנמצא שם ורואה את הדבר שצריך לברך עליו, אולם אם לא בירך כשראה את אותו דבר שצריך לברך עליו והלך משם ואינו רואה את אותו דבר שצריך לברך עליו אינו רשאי לברך, ואפילו אם יחזור ויראה את אותו דבר אינו רשאי לברך עליו, ולכן אם ראה (לדוגמא) את מדבר סיני רשאי לברך כל זמן שעודנו שם ורואה את אותו דבר, אבל אם כבר הלך ממדבר סיני אינו רשאי לברך על מדבר סיני אפילו אם יחזור לראותו, אלא אם כן יעברו שלושים יום מלאים (לא כולל את יום הראיה האחרון ולא יום הראיה שרואה עתה).
Latest from הרב רועי גנון