בדיקת תולעים בפירות טו בשבט

נאמר בתורה (ויקרא פרק יא' פסוקים מא'-מד') "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלם כי שקץ הם אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ".

התורה אוסרת לאכול שקצים ורמשים וכן בהמות טמאות וחיות טמאות ויש כמה טעמים לדבר: 1.זה מוליד באדם רוע מזג. 2. אוטם את השכל ומוליד תכונות אכזריות. 3. זה מטמא את נפש הטהורה ומוליד בו עובי וגסות רוח.
וכתב המסילת ישרים "כיוון שהמאכלים הם נכנסים בגוף האדם ונעשים בשר מבשרו ולכן אדם שאוכל מאכלות אסורות נהיה מטונף ומגואל", ובספר החינוך (מצוה עג' ומצוה קנט') כתב הרי ה' יתברך הוא אב לכל החכמות ואב כל הטובות ומה שיצוה את בריותיו זה רק לתועלתם ולטובתם ולהרחיק מהם כל נזק, וכמו שאם יאמרו הרופאים שאין לאכול מאכל מסוים אנו נשמע להם אף על פי שאין אנו מבינים את סיבת הדבר, גם כן אצל ה' יתברך אף על פי שאין אנו מבינים כל דבר ה' יתברך הוא יותר חכם מכל הרופאים כך אנו מצווים לשמוע לנו, וכמה כסיל האדם אשר סומך על מה שהשיג רק בשכלו.

אדם שאוכל שרץ המים לדוגמא סרטנים חייב ארבע מלקויות (כל מלקות אחת זה 39 ומי שאוכל שרץ המים חייב ארבע פעמים 39 מלקות שזה שווה 156 מכות), ואם אדם אוכל שרץ הארץ לדוגמא נמלים חייב חמישה מלקויות (חמש פעמים 39 מלקות שזה שווה 195 מכות), ואם אדם שאוכל שרץ העוף לדוגמא זבובים ויתושים חייב ששה מלקויות (שש פעמים 39 מלקות שזה שווה 234 מכות).

יש כמה קבוצות של בדיקת הפירות מתולעים:

מוחזק כנקי

הפירות או הירקות הללו באופן רגיל תמיד נקים מתולעים ולכן הם פטורים מבדיקה:

אגס - בחזקת נקי, אולם אם הפרי רך מדי או שיש סימני חדירה לתוך הפרי יש לפותחו.

אננס - בחזקת נקי מבפנים (ראה למטה בדין נגיעות חיצונית).

תפוז -  בחזקת נקי מבפנים ממטעים מטופלים (וכל שאר פירות הדר וכן אתרוג וראה למטה בדין נגיעות חיצונית).

בננה - בחזקת נקי.

בוטנים - כשהם בקליפתם וטריים הם נקיים, אולם המאוחסנים יש חשש של פגיעה של מזיקי מחסן ולכן חובה לבודקם חיצונית ויש לעשות מידגם פנימית ובדיקה ונמצאו נגיעות יש לפתוח את כל הבוטנים.
פקאן מסוכר (סיני) - בחזקת נקי.

ערמונים- בחזקת נקי בתנאי שנמכר בקליפתו הקשה ולא אוחסן במחסנים, אולם אם אוחסן במחסנים יש להסיר את הקליפה ולראות אם יש סימני כרסום או אבקה וכדומה במידה ואין אחד מהסימנים הערמונים מותרים באכילה ואם יש אחד מהסימנים יש לבדוק את הערמון, אם הערמונים קלופים כבר יש לבודקו קודם האכילה מכל צדדיו אם יש עליו סימנים מחשידים (כרסום וכדומה) וכן אגוזים קלופים שנמכרים באריזות ובתוך האריזות יש נשורת של האגוזים צריך לבדוק את הנשורת אם יש בה קורים או חרקים עצמם במידה ונמצאו חרקים יש להקפיד לבדוק כל אגוז (באגוזי פקאן מצוי לעיתים פגמים טבעיים שנראים כמין עובש או כמין צבע בהיר ואין זה מסימני החרקים).

ענבים- בחזקת נקי, אולם יש סוג של ענבי חברון שבהם צריך להסיר את הענבים הרקובים ואת הענבים הטריים יש להשרות עם מעט מי סבון ומים ואחר לשטוף אותם היטב תחת ברז מים ויש לעשות להם בדיקה מידגמית (היינו לקחת מידגם של כמה ענבים ולראות אותם אם הם נקיים במידה ונקיים אפשר לאוכלם) וכן כדאי להסתכל על כל ענב לפני שאוכלים אותו.

פפאיה- אם הוא טרי הוא בחזקת נקי אולם אם רך מדי יש לפתוח את המקום הרך ולבדוק אותו, אם הוא מיבש או מסוכר יש להסתכל עליו אם לא נדבקו בו חרקים.
לדר- אם הוא נארז בצורה אטומה לאחר הייצור הוא בחזקת נקי, אולם אם הלדר המשווק אינו אטום יש להתבונן בצורה ויזואלית על המשטח ממול מקור האור ולראות שאין שאריות של חרקים.  

תמר לח- בחזקת נקי וטוב לפותחו ולבודקו.

תפוח- אם הוא טרי הוא בחזקת נקי, אולם כדאי להתבונן ולראות שאין נגיעות או חדירות של חרקים או סתם נקבים ואם נמצא אחד מהדברים הללו יש לפתוח את התפוח ולהסתכל בפנים וכן כדאי להסתכל על תחתית התפוח וכן ראשו של התפוח (איפה שקופים אותו) ולראות אם יש אחד מהסימנים  (ראה למטה בדין נגיעות חיצוניות).

לעיתים רחוקות נגוע

בדרך כלל הפירות או הירקות הללו נקים מתולעים אבל הם לעיתים רחוקים נגועים מחמת שאוכסן זמן ממושך או שגדל בדרך לא טובה, ולכן אינם חייבים בבדיקה אבל ראוי להתבונן מה מצבו באופן כללי ואם נמצאו סימני נגיעות יש לבודקם כגון:

חיטה או שעורה- אם עושים מהם פת או מיני מאפה יש לנפות את הקמח על ידי נפה, אולם אם עושים תבשיל של חיטה יש לבדוק היטב את כל החיטה על גבי מקש ולאחר מכן יש להשרות את החיטה במים ומלח (2.5 כפות מלח לליטר מים) ולהסיר כל מה שצף.

אגוז קשיו- אם האגוזים נראים בריאים ושלמים צריך רק להתבונן חיצונית לראות שאין סימני כרסום או שאר סימנים מחשידים (ויש לעשות בדיקה מידגמית שאין נגיעות פנימיות והיינו שיפתח כמה אגוזי קשיו ויסתכל ואם אין חשש לתולעים לא צריך לפתוח את כולם), ואם האגוזים נראים מצומקים או שיש עליהם סימני כרסום צריך לחצות את האגוז לשנים ולהסתכל בפנים.

שקדים- אם הוא בקליפתו והוא טרי הוא בחזקת נקי ואין צריך בדיקה, אולם שקדים שהיו מאוחסנים לפני שהגיעו לחניות יש להסיר את הקליפה הקשה ולראות אם יש סימני חדירה או אבקה או פירורים או קורים במידה ואין אחד מהסימנים הללו השקד מותר באכילה, אולם אם ויש אחד מן הסימנים הללו חובה לחצות את השקד.

שקד קלוף- יש להתבונן על כל צדדיו לפני האכילה אם יש סימני מחשידים (הסימנים שכתבנו בשקדים) וכן יש לעשות בדיקה מידגמית שאין נגיעות פנימיות ולכן יש לפתוח חלק מהשקדים ולראות שאין בפנים שום דבר, שקדים קלופים שנמכרים באריזות יש בתחתית השקית נשורת של השקדים ולכן יש לבדוק נשורת זו אם יש בה חרקים או קורים או פירורים שאינם מן השקדים ובמידה ונמצא בנשורת חרקים יש להקפיד היטב על בדיקת כל שקד (לפעמים בזמן קילוף השקדים במכונה הם מקבלים שם מכות ואין זה סימן לנגיעות של חרקים).   

אגס, אפרסק, חבוש, מלון, קיווי מיובשים- להתבונן משני הצדדים ורצוי לשטוף.

חרובים- אם נראים מבחוץ שלימים מבריקים ויפים וכן החלק הפנימי שלהם נמצא ללא כרסום או פירורים או קורים וכדומה הם בחזקת נקיים, אולם במידה ונמצאו אחד מהסימנים שנזכרו לעיל יש להימנע מלהשתמש בחרוב זה.

רימון- יש להסתכל עליו אם נמצא עליו סימני נבירה (חור הנבירה נראה היטב לעין) במידה ולא נמצאים סימני נבירה אפשר לאוכלו, במידה ונמצאו סימני נבירה יש לפתוח את הרימון ולראות אם יש מקום פגום ושינוי צבע ואם נמצאו נגיעות יש להסיר את כל אזור הנגוע (נקודות שחורות בתוך גרגרי הרימון אינם סימנים לחרקים אלא זה הוא גידולו הטבעי).   

דובדבן- אם הוא מארץ ישראל הוא בחזקת נקי וכן אם נלקחו ממטעים מטופלים הוא בחזקת נקי, אולם אם אינם יודעים מאיפה הדובדבנים הגיעו יש לפותחם  ולהסיר את הגרעין ולהתבונן היטב ואם נמצא נגוע יש להיזהר בשאר הפירות.

דובדבן מסוכרים- לפתוח ולעשות כ10% של מידגם ואם נמצאו נגיעות יש לפתוח ולבדוק את כולם.

לעיתים נגוע

פירות או ירקות הללו לעיתים נגועים ולכן חייב בבדיקה:

אגוז-פיסטוק- לאחר הסרת הקליפה יש להתבונן ולראות אם יש סימנים של פירורים או קורים או אבקה או כרסום אם אין אחד מהסימנים הללו מותר לאוכלו אם נמצא אחד מסימנים הללו יש צורך לפתוח את האגוז ולהסתכל.

אגוז צנובר או אגוז המלך- אותו הדין כמו אגוז פיסטוק, (רצוי לשמור את האגוזים הללו במקרר או באריזה אטומה כיוון שהם נוטים להתעפש בקלות).

חבוש- יש לקלף את הקליפה (כדי להקל על הקילוף ניתן לעשות זאת על ידי בישול קצר במים של הפרי ואז מתרכך ומתקלף בקלות) ואחר הקילוף יש להתבונן על הפרי במידה והכל בריא לחלוטין ואין רכות יתירה אפשר לאכול את הפרי ובמידה ויש חשש כלשהוא מחמת רכות או מחמת סימני חדירה שיש לתוך הפרי יש לחצות את הפרי לפרוסות ולבדוק כל פרוסה אם ישנם זחלים (או ניתן לכתחילה לחצות את החבוש לחצי ללא הסרת הקליפה ולבדוק שאין סימני כרסום או מחילות בבשר הפרי).

משמש- יש לפתוח את המשמש לשנים ולהתבונן נגד מקור אור ולהתבונן היטב שאין שם גוף זר שיוכל להיות חרק (אם המשמש התכווץ כדאי להשרותם במים פושרים כדי שהפרי יוכל להיפתח ככל האפשר ויהיה אפשר לבודקו כנגד מקור אור).

צימוקים- יש שני סוגי צימוקים אלו שמיובשים על ידי השמש וצבעם בדרך כלל חום והסוג השני שייבושם נעשה על ידי תנור וצבעם הוא צהוב, עדיף לקחת יותר את הצימוקים הצהובים משום שהם נקיים יותר אולם בין הצימוקים הצהובים בין הצימוקים החומים יש להשרות אותם במים חמים כחמישה רגעים ובזמן הזה יש לבחוש את הצימוקים שבתוך המים ולאחר שהצימוקים הופרדו זה מזה אם יש חרקים הם אמורים לצוף, במידה ונמצא נגיעות יש להימנע כלל מלהשתמש בצימוקים הללו.  

תמר יבש- יש לפתוח את התמר ולהוציא את הגרעין ולהסתכל היטב נגד מקור אור (לפעמים הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל ולכן יש להתבונן היטב).

מוחזק בנגיעות

פירות או ירקות שרוב הפעמים מצוי בהם נגיעות כגון:

תמר הינדי-יש לקלף ולבדוק היטב מבחוץ, ולפתוח ולבדוק מבפנים.
שזיף מיובש- יש לשטוף את הפרי חיצונית תוך כדי שפשוף ואחר כל יש לחצות את הפרי לשנים ולהסיר את הגרעין ולהתבונן נגד מקור אור לראות באופן ברור שאין שם גוף זר היכול להיות חרק, ובפירות שהחלק הפנימי שלהם כהה מאוד קשה לזהות ולכן כדאי לשטוף תחת מים תוך כדי שפשוף החלק הפנימי באצבעות.

תאנה טריה- צריך לשטוף ןלגרד את הקליפה החיצונית אחר כך חוצים את התאנה לשנים ויש להתבונן באיזור הפתח אם יש שם משהו (ועדיף להסירו לחלוטין) אחר כך הופכים אותה כלפי חוץ (היינו מקפלים אותה החוצה) באופן שכל נימי התאנה יתרחבו ומתבוננים אם יש תולעים לבנים או בצבע אחר, אחר כך שמים את התאנה במים רגילים למשך כמה דקות בצלוחית שקופה כאשר פנים הפרי כלפי מטה ולאחר הוצאת הפרי יש להניח את הצלחת השקופה על גבי משטח כהה ולהסתכל במים, אם התאנה נגועה אפשר לראות את התולעים (התולעים קטנות) שטות על כלפי המים לאחר כשני דקות התולעים שוקעות בתחתית הצלוחית, במקרה ונמצא נגיעות אין לאכול את התאנה כי אין בטחון שכל התולעים יצאו.

תאנה מיובשת- צריך לשטוף את תאנה בשטיפה חיצונית טובה מאוד ובפרט באזור הפתח או במקומות שהתגבשה בהם הרבה אבקת סוכר לבן וכדומה, ואחר השטיפה יש לפתוח את התאנה ולמתוח אותה כך שתהיה פתוחה לחלוטין ללא שום קפלים במידה ויש מקום שחור מרובה יש להסירו כיוון שקשה לבדוק שם ויש להסתכל היטב על התאנה ויש לבודקה כנגד מקור אור שמשקף כל עצם זר ולהסירו (יש להעדיף תאנים לחות שצבען בהיר ולא כהה וגם שלא יהיה ריבוי גבישי סוכר על גבי התאנה.

תות שדה- יש להוריד את הראש של הפרי עם מעט בשר של הפרי ואחר כך יש להשרות את התות במי אמה למשך כמה דקות ולשפשף מעט בתוך המים ואחר כך לשטוף ולשפשף היטב תחת זרם מים חזק, בפירות תותים סדוקים יש לחצות את הפרי לשנים ואז להשרותו, תותים תאומים יש להפרידם ורק אחר כך להשרות, וכל זה דווקא בתותים שבאו ממטעים מטופלים כראוי אבל תותים שמגיעים ממטעים שאינם מטופלים כראוי עדיף לא לאכול מתותים אלו.     

נגיעות חיצוניות

הנגיעות נמצאים רק בצידו החיצוני של הפרי כגון שנמצאים על הקליפות ויש חשש של חרקים שנקראים כנימות כגון: אננס יש לשים לב שהכנימות לא יעברו בשעת הקילוף לפרי עצמו, את הכנימות אפשר להוריד על ידי שפשוף קל:

תפוזים (וכל שאר מיני פירות הדר וכן אתרוג) - יתכן וישנם כנימות ולכן יש להסתכל ולראות סביב כל הפרי אם יש כנימות לגביו ואם יש במידה והם בודדות ניתן להורידם בשפשוף ידני ובמידה והם רבים כדאי להשרותם במים עם חומרי ניקוי ואחר כך לקחת מבשרת קשה ולשפשף את הפרי מכל צדדיו.

תפוח- יתכן שישנם כנימות (וההבדל בין כנימה לפגע טבעי כנימה יורדת בשפשוף וגירוד קל ואילו פגע טבעי תפוס חזק) ולכן יש להסתכל עליו מבחוץ שאין כנימות צבעה של הכנימה הוא אפור או לבן  ולכן טוב וראוי לשטוף טוב טוב את התפוח תחת זרם מים ובמידה ויש שקעים אדומים (הכתם האדום הוא צבע שנותר לאחר נשירת הכנימה) יש לפתוח את התפוח ולראות שאין מחילות.

הלכות אלו נלקחו מפי הרב שניאור רווח והרב משה ויא.