אכילה ושינה בסוכה

1. בכל ימי חג הסוכות אסור לאכול סעודת קבע מחוץ לסוכה, והיינו משיעור כביצה שזה 54 גרם, אולם בפחות משיעור של כביצה מותר לאכול פת מחוץ לסוכה, וכאשר אוכל כשיעור כביצה או יותר שחייב בסוכה צריך לברך לפני האכילה "לישב בסוכה", היינו יטול ידיו ויברך "על נטילת ידים" ואחר כך יברך "לישב בסוכה" ואחר כך יברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ", ואם שכח לברך ברכת "לישב בסוכה" וכבר התחיל לאכול יכול לברך ברכת "לישב בסוכה" כל זמן שעדין אוכל ושותה, אך אם כבר סיים את אכילתו ואינו אוכל עוד אינו רשאי לברך ברכת "לישב בסוכה".

2. אם היה אוכל בסוכה ולא היה דעתו לאכול אלא פחות מכביצה שאז אינו מברך ברכת "לישב בסוכה", ונמלך בדעתו באמצע האכילה ורוצה עתה לאכול כביצה, יברך ברכת "לישב בסוכה", אף על פי שמכאן ואילך אינו אוכל עוד שיעור כביצה חדשה.    

3. מי שאוכל עוגה או תבשיל ממיני דגן כגון איטריות, קוסקוס וכדומה, חייב לאכול בסוכה דווקא אם אוכל שיעור כביצה או יותר, אבל אין לו לברך ברכת לישב בסוכה, ואם אוכל פחות מכביצה אינו חייב לאכול בסוכה, ואם אוכל שיעור של 162 גרם של עוגה או מיני תבשיל שחייב לאכול בסוכה, צריך לברך גם קודם אכילתו ברכת "לישב בסוכה", וכן אכל חשב בדעתו שיאכל מעט מזונות ולאחר מכן נמלך בדעתו ורוצה לאכול שיעור של 162 גרם יברך עתה ברכת "לישב בסוכה".

4. מי שאוכל פרות או בשר או עוף או דגים או אורז, וכל כל מיני מאכלים שאינם ממיני הדגן, מעיקר הדין אינו חייב לאכול בסוכה, וכן אם שותה אינו חייב לשתות בסוכה, ואפילו אם שותה יין אינו חייב לשתות בסוכה, ולכן מי שמבדיל במוצאי החג או במוצאי שבת או שסתם שותה יין אינו חייב לשתות בסוכה, אולם המחמיר שלא לאכול או לשתות שום דבר חוץ לסוכה הרי זה משובח ותבוא עליו ברכה, אולם ברור שאין לו לברך ברכת "לישב בסוכה".

5. מי שנמצא באמצע סעודתו (היינו שאוכל לחם יותר מכביצה שחייב לאכול בסוכה), אסור לו לאכול או לשתות שום דבר מחוץ לסוכה אפילו מים, ואף על פי שאם לא היה בתוך סעודתו היה רשאי מעיקר הדין לשתות או לאכול מאכלים מסוימים מחוץ לסוכה (עיין הלכה מספר 4), מכל מקום כיוון שעכשיו הוא נמצא באמצע סעודה אין לו לשתות או לאכול שום דבר מחוץ לסוכה עד שיעשה ברכת המזון, ולכן יש גם להיזהר שלא יצא מן הסוכה ויש מאכל בפיו, אלא יסיים את המאכל שבתוך פיו ורק אז יצא מחוץ לסוכה, וכן יש להקפיד בשעה שאוכל אכילת עוגות או תבשיל ממיני דגן שחייב לאוכל בסוכה, שלא יאכל או ישתה שום דבר חוץ לסוכה כיוון שעכשיו הוא נחשב כאוכל סעודת קבע.

6. ישנם אנשים שטועים וחושבים שדווקא צריך לאכול בסוכה אולם לישון אין זו חובה אלא מנהג או חסידות וזהו טעות גדולה, ההלכה אומרת שיש חיוב גמור מעיקר הדין לישון בסוכה במשך כל ימי החג, אלא אם כן הוא מצטער לישון בסוכה מחמת סיבה מסוימת שיש לו, ולכן אם קר מעט לאדם ילבש בגדים חמים ויישן בסוכה, אולם אם אחרי שלבש בגדים חמים עדין קר לו ומצטער מזה, יכול ללכת לביתו ולישון בביתו, וכן הדין אם חם לו בסוכה שאם שמצער לישון כך בחום, אם יש לו אפשרות לשים מאורר או מזגן, יניח אותם בתוך הסוכה ויישן, אולם אם אין לו אפשרות וחם לו מאוד ואינו יכול לישון הרי הוא בגדר מצטער ופטור מן הסוכה, וילך לביתו ויישן שם, ואם גם בביתו עדין קר לו כמו שהיה בסוכה או שעדין חם לו כמו שהיה בסוכה אינו בגדר מצטער שפטור מן הסוכה, משום של הדין הזה שמצטער שפטור מן הסוכה זהו דווקא שעל ידי ישיבתו בסוכה באה לו הצער ועל ידי שישנה את מקומו מהסוכה לביתו יסור אותו הצער, ועיין במאמר "דיני פרטים בחג הסוכות ובערב חג" הלכה מספר 8.

7. מי שישן בסוכה והתחילו גשמים לרדת, הריהו פטור מן הסוכה, משום שיש צער לאדם אפילו בגשמים מועטים, וילך לביתו ויישן שם.

8. חיוב השינה בסוכה הוא יותר חמור מחיוב אכילה בסוכה, משום שאכילת עראי (פחות מ- 54 גרם של לחם) מותר לאכול מחוץ לסוכה, ואילו שינה עראי כלשהיא אסורה מחוץ לסוכה, ולכן אם אדם חש בעיפות ורוצה להניח את הראש כמה דקות, אסור לו להתנמנם מחוץ לסוכה, אלא יכנס לסוכה ויישן שם.  

9. אם אדם רוצה לישון בסוכה ויש שם אורחים או משפחה ואינו יכול לבקש מהם שיצאו, הרי הוא בגדר מצטער פטור מן הסוכה, כיוון שיש שם רעש ואינו יכול לישון שם, לכן יכול ללכת לביתו ולישון שם, אבל אם יודע שאם יבקש מהאורחים הם יצאו ויוכל לישון שם, יעשה זאת בנחת.

10. מי שיש לו ילדים רכים שהם מתעוררים באמצע הלילה ובוכים, ואשתו אינו יכולה לטפל בילדים, ואם יישן בסוכה אינו יכול לשמוע את בכיתם של הילדים, רשאי לישון בביתו.