It is very important for any person who has a deceased relative or friend to do the Tikun for him at least once!
נס ב'שניידר'
יום ועוד יום חולף, והציסטה הקטנה לא רק שאינה נעלמת, אלא היא הולכת וגדילה באופן מאיים ואף מפחיד למדי. הפעם כבר הסבירו הרופאים כי הדבר נראה מסוכן ומאיים, וההורים נדרשו להתחזק במטעני אמונה כדי לקוות שהכל יחלוף בשלום. אלא שעם כל יום שעבר, מצחם של הרופאים הלך והתקמט בדאגה, ניכר היה שסכנה נשקפת לשלום הפעוטה. מדובר בגידול מסוכן, והתינוקת הקטנטנה זקוקה לרחמי שמים, ומי יקח אחריות לנתח תינוקת כה זעירה בצווארה...
עוד כמה שבועות חולפים בהתייעצויות, ובינתיים הגיעה חופשת 'בין הזמנים' של חודש אב. כמדי שנה בשנה עלתה כל המשפחה בצוותא לצפון הרחוק לימי הנופש הקבועים, מותירים אוזן פקוחה למתרחש במרכז הארץ – המלחמה על חייה של אחייניתם הקטנטנה. גם הסב הטרי – המאושר והמודאג חליפות הצטרף לחופשה, כשלבו נתון כל העת בעדכונים מהמתרחש בבית החולים 'שניידר'...
באחד הימים נמנו וגמרו בני המשפחה לסור לציונו הקדוש של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי במירון, ולשאת שם תפילת רבים בצוותא למען בת משפחתם, התינוקת הצעירה, אשר מוטלת בין חיים ו..., ואיש אינו יודע מה יעלה בגורלה. הם התכנסו יחדיו בציון הרשב"י, ובמשך שעה ארוכה נשאו פרקי תהלים מעומק הלב, כשדמעות זולגות מעיניהם בתחנונים למען התינוקת הקטנה. לפני התיבה עבר הסב, הרב שמעון, שהרטיט את הקהל באמירת תהלים נרגשת כשדמעות רותחות נוזלות מעיניו למען נכדתו הבכורה והיחידה. עם סיום התפילה עצם ר' שמעון את עיניו בדבקות, ונשא תפילה נרגשת מעומק הלב: 'רבונו של עולם', עלתה תפילתו מבין הרי הגליל, 'הלא אתה רופא כל בשר ומפליא לעשות, וכפי שהדבר הנורא הזה המאיים על חיי נכדתי הגיע בפתע פתאום – אתה יכול גם להעלימו בפתע פתאום ולא יישאר ממנו כל זכר. מבקש אני ממך אבא יקר שבשמים, עשה נא עמי חסד ואמת, תחולל פלאים במקום שטובי הרופאים פכרו ידיהם בייאוש, ותחולל את הנס שיעלים את הגידול הנורא הזה מצווארה של נכדתי הפצפונת...' – בכה הסב בדמעות תחנונים, ולאחר הרהור הוסיף: 'רבונו של עולם! מקבל אני על עצמי בלי נדר, כי מהיום ואילך אומר תמיד את ברכת 'אשר יצר' בכוונה, בהתלהבות, בהודאה עמוקה לך על שתחולל את הנס, ואין כמוך רופא כל בשר ומפליא לעשות – להעלים גידול מסוכן כל כך מצווארה של תינוקת אומללה. מקבל אני על עצמי להתחזק ולחזק באמירת ברכת 'אשר יצר' בכוונה ובקול רם, ואתה רחום תחולל את הנס ותפליא לרפא את נכדתי האהובה!' – זעקו המילים מתוך לבו, כשהוא רועד בבכי נרגש...
לא בכדי בחר הסב דווקא בסגולה זו, שכן נודע ומפורסם כי הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע, כשהיו מזכירים בפניו חולה, היה ממליץ כסגולה לרפואה לומר לזכותו את ברכת 'אשר יצר' בכוונה, באומרו כי זו סגולה בדוקה ומנוסה לרפואה ולבריאות. וברגעים הללו, כשחיי נכדתו האהובה מוטלים על כף המאזניים, בחר הסב להיצמד לאותה סגולה ידועה ומפורסמת, ולהתחזק באמירת 'אשר יצר' בכוונה כדי להביא לרפואתה השלימה של הפעוטה הקטנה...
דקות ארוכות הוסיף הסב לעמוד במקום, שב על הבטחתו כי יתחזק ויחזק באמירת ברכת 'אשר יצר' בכוונה רבה. רק לאחר שחש כי שפך את לבו והשלים את התפילה ובטח בחסד ה' וברחמיו כי הנס אכן יתחולל, עזב את ציון הרשב"י, מאמין בכל לבו ומצפה לבשורות הטובות...
המעמד הנשגב בציון הרשב"י התרחש ביום חמישי, כשביום ראשון שלאחריו התקיימה פגישה מכריעה בין ההורים לבין הצוות הרפואי ובכירי המנתחים בארץ, כולל גם הרב פירר בעצמו שהגיע לבית החולים לאור נדירות המקרה. הם ישבו על המדוכה שעה ארוכה, בסיומה הוחלט מי יהיה הצוות הבכיר שינתח את הפעוטה הקטנה...
בשעה 12 בצהרים התכנסה הישיבה, בראשותו של ד"ר יורם שטרן - ממחלקת אף אוזן גרון בבית החולים 'שניידר', ובסמוך לשעה 4 היא התפזרה בהחלטה כי פרופסור פלוני יערוך את הניתוח באופן מיידי. ניתנה הוראה לצוות חדר הניתוח להכין את החדר להגעת פעוטה קטנה בת כחודש וחצי - ניתוח נדיר ומורכב. אלא שאז, באורח פלא, הגיע עיכוב לא צפוי...
הרופא המומחה שנבחר להיות המנתח, קרב אל התינוקת הזערורית שישנה בעריסתה, שב ומישש את הגידול המסוכן והמוזר שעלה בצווארה, ונראה מבולבל ונבוך. הוא הרכיב את משקפיו ובדק שוב את הנתונים, ואז אמר: 'אינני יודע אם נוכל לערוך את הניתוח היום, משהו מוזר קורה כאן, הגידול התקטן לפתע... יתכן שנצטרך לדחות את הניתוח למועד אחר. ומי יודע' – נשא עיניים מצפות, 'אולי בעוד כמה ימים יסתבר שבכלל אין צורך בניתוח הזה...'
ואכן, גם ביום המחרת נבדקה התינוקת בדיקה מעמיקה, והאבחנה היתה ברורה וחדה: הגידול נסוג, הולך ומתקטן, כמעט ונעלם. כעבור שלושה ימים, ביום רביעי, בהתרגשות ובשמחה שלא ניתן לתאר, שמע הרב שמעון את בנו קורא אליו ושואג משמחה, כששפופרת הטלפון בקושי עומדת בסאת התרגשותו:
'זהו! השתחררנו! הרופאים אומרים שזה נעלם מעצמו! לא הותיר כל זכר! התבקשנו לשוב לבית החולים לביקורת בעוד שבועיים, כי על פניו המחלה נעלמה כלא היתה, בלי ניתוח, בלי סיכון, בלי בעיה!' – שאג הבן אל תוך הטלפון, ולא ידע כיצד להכיל את התרגשותו ושמחתו, כשעיני אביו זולגות דמעות הודיה נרגשות, והוא מיהר לשוב לציונו של רשב"י, הפעם כדי להודות...
ולא בא סיפור נפלא זה, אותו שמענו מהסב בעצמו, אלא כדי ללמדנו: לברכות יש כח רב, עוצמה אדירה שלא נוכל לתאר. מרוב שהן יומיומיות ושגרתיות, אנשים עלולים לאבד תשומת לב, ולאבד במו ידיהם את המפתח הטוב ביותר לפתיחת שערי שמים, מפתח ההודאה לה' דרך הברכות, אשר פותחות את כל השערים ומעניקות חיים מאושרים. אך מי שבוחר לנצל את שעת הברכה, להתבונן היטב מה הוא הולך לומר ולכוון בה היטב, לאומרה בקול רם, להתרגש ולהתלהב בהודאה מעומק הלב לבורא עולם על כל חסדו – הוא הזוכה שבורא עולם פותח לו שערי שמים, מעניק לו מטובו שפע ברכות וישועות. ההזדמנויות רבות כל כך, אנו אומרים ברכות לפחות מאה פעם ביום, הבה ננצל את ההזדמנויות הללו!
ככל שננצל את שעת הברכה, נאמר אותה בכוונה ובהתלהבות, נתרגש בכל מילה ונשמח שאנו זוכים להודות ולהלל – כך נזכה שהברכות שלנו יגיעו לבורא עולם, יפתחו עבורנו את שערי שמים, וישפיעו עלינו שפע של ברכות, בבריאות, בנחת, בפרנסה, באושר ועושר, בחיים טובים ומלאי שמחה!
Latest from הרב אשר קובלסקי