דיני צניעות, לבישת הבגדים ונעילת נעלים

צריך האדם להתנהג בצניעות בשעה שלובש בגדים, ואל יאמר האדם הנני נמצא בחדרי חדרים מי רואה אותי, משום שמלוא כל הארץ כבודו, ולכן יזהר שלא לגלות את גופו ממה שדרך בני האדם לכסות, ודברים אלו אינם מעיקר הדין אלא ממדת חסידות, להנהיג את האדם בדרך הצניעות, ולזכור שה' יתברך הוא נמצא בכל מקום.

1. אם מחליף מכנסים במכנסים אחרים יכנס תחת השמיכה ויוריד מכנסיו, וישים מכנסים אחרים והכל יעשה מתחת לשמיכה, ונמצא שלא גילה את בשרו משום שהכל נעשה תחת השמיכה, אולם כמו שכתבנו למעלה שכל זה לא חיוב מעיקר הדין, ולכן אם קשה עליו ללבוש בגדים בשכיבה מתחת לשמיכה, יכול להיכנס לשירותים או למקלחת ולהחליף שם בגדים, ואם קשה לו לעשות כן יכול להקל ללבוש בגדיו בחדר ושלא יראה אותו איש.  

2. במקומות שדרך בני אדם ללכת ללא חולצה עליונה, כגון שנמצא בים או בברכה, רשאי לגלות ולהיות בלא חולצה, ואין צריך להחמיר בזה, וכל שכן שהולך להתקלח או למקוה שאין צריך להחמיר, אלא יפשוט בגדיו ויתקלח וישים אחר בגדים אחרים בחדר מקלחת, אולם כשאין צורך ישתדל האדם שלא ללכת בגילוי הגוף, אפילו שנמצא במקלחת וכדומה.

3. יזהר האדם שלובש בגדיו שלא ילבש שני בגדים יחד, מפני שהדבר מביא לשכחה, ולכתחילה טוב להיזהר שלא לפשוט שני בגדים ביחד, וכן יזהר שלא להניח בגדים מתחת לראשו וישן עליהם, מפני שהדבר מביא לשכחה, אולם אם מניח את הבגדים מתחת לכרית וישן על הכרית אין בזה שום דבר.

4. ידקדק האדם בלבישת בגדיו שילבש את הבגדים כדרכו, ולא ילבש בגד הפוך, דהיינו שהצד הפנימי של הבגד שבו התפירות יהיו כלפי הגוף ולא שיראו מבחוץ, ואפילו שלובש את הבגד שסמוך לגופו (היינו הגופיה או הלבנים) שאין הבגד הזה נראה כלפי חוץ, גם כן יזהר ללובשו כדרכו שהתפירות יהיו כלפי הגוף ולא שיראו מבחוץ, ואם טעה ולבש בגד הפוך ראוי שיחזור ויהפכנו וילבשנו כראוי כדרכו.

5. שנועל אדם את נעליו ינעל את נעל ימין תחילה, ולא יקשור את הנעל, וינעל אחר כך את נעל שמאל ויקשור את נעל שמאל, ואחר כך יחזור ויקשור את נעל ימין, והטעם הוא מפני שמצינו שהתורה נתנה חשיבות לצד ימין כגון אצל הכהן שצריך להזות עליו על בוהן ידו ורגלו הימינית, אולם לענין קשירה מצינו בתורה קשירה בשמאל כגון במצות תפילין, ולכן יש להקדים ולקשור נעל שמאל תחילה, וכן אם אין לו בנעלים שרוכים לקשור אלא יש להם רצועות גם כן אותו הדין, שינעל תחילה של ימין ואחר כך ינעל את שמאל ויקשור נעל שלש מאל ואחר כך יקשור נעל של ימין, ואם נזדמן לו נעל שמאל תחילה ואין לפניו נעל ימין, ראוי שימתין עד שיביאו לו את נעל שמאל,  אולם אם אין לו בנעליו רצועות או שרוכים אלא רוכסן אין צריך להקדים לסגור את נעל שמאל תחילה, והטעם הוא משום שקשירה זה בשרוכים או ברצועות כמו בתפילין שקושרים אותם, אולם רוכסן אינו נחשב כקשירה, וכן אם בנעליו אין לו בכלל שרוכים או רצועות ינעל קודם כל נעל של ימין ואחר כל ינעל נעל שמאל.

6. איטר יד (היינו כמו שמכונה היום "שמאלי"( שמניח תפילין ביד ימין של כל אדם, ינעל מנעליו כמו כל אדם, תחילה ינעל נעל ימין ואחר כל ינעל נעל שמאל, ויקשור תחילה מנעל של שמאל כמו כל אדם, אולם אם הוא איטר רגל (היינו שהוא שמאלי ברגל) וכל שכן אם הוא איטר יד וגם רגל שהדין אצלו שינעל ויקשור של צד ימין תחילה.

7. מנעל שצריך לקושרו גם בצידו הימיני וגם בצידו השמאלי, יקשור תחילה את צידו השמאלי ואחר כך יקשור את צידו הימני.

8. אף על פי שאשה לא מניחה תפילין וכן קטן, מכל מקום יעשו כמו כל האנשים, שקודם ינעלו ימין ואחר כך ינעלו מנעל שמאל, ויקשרו נעל שמאל תחילה ואחר כך יקשרו נעל ימין, וכן דינם שוה לכל מה שרשמנו בהלכות מספר  5-6-7-9.

9. כאשר חולץ מנעליו, יש אומרים שיתיר תחילה הקשרים בנעל ימין ואחר כך יתיר הקשרים בנעל שמאל, ויש אומרים שיתיר תחילה הקשרים בנעל שמאל ואחר כך יתיר הקשרים בנעל ימין, וכאשר חולץ מנעליו לכולי עלמא יחלוץ נעל שמאל תחילה ואחר כך יחלוץ נעל ימין, אולם אם חולץ מנעליו כדי לנעול נעלים אחרים לכבוד שבת, או כדי לנקות את נעליו לכבוד שבת, יחלוץ קודם נעל של ימין כיוון שבא לעשות מצוה, אבל שחולץ מנעליו בערב יום כיפור או בערב תשעה באב יחלוץ קודם מנעל של שמאל, כיוון שזה חליצה של עינוי.

10. כאשר רוחץ אדם גופו ירחץ ראשו תחילה, ואחר כך ירחץ צד ימין ואחר כך ירחץ צד שמאל, וכן שלובש בגדים יקדים תחילה את הראש, ואחר כך ישים את צד ימין ואחר כך ישים את צד שמאל.