קבלת התורה

הגיע היום הגדול, הוא כבר כאן. שמש אחרונה של ספירת העומר תיטה מערבה, תחת שמים זרועי כוכבים נוצצים נתכנס אל היום המשמח, העוצמתי, המרגש והמחייב כל כך. הבתים כולם כבר קושטו בפאר והדר ססגוני וירוק, בתי הכנסת כבר התעטרו בענפים מלבלבים, ניחוח עוגות הגבינה כבר מצוי בכל בית, והאוירה הופכת לחגיגית, שמחה ומרגשת...
כבר חמישים יום שאנו נערכים ומתרגשים לקראת היום הזה, נדרכים לקראת ההתרפקות באהבה על התורה הקדושה, המתחדשת בכל שנה בחג השבועות. אנו מתכוננים ליום הזה בהכנת הנפש וטיהור הלבבות, מזדככים ומתרוממים מאבק היום יום העוטף אותנו, כדי להיות ראויים לקבלת המתנה הנפלאה הזו - מתנת התורה.

כל האוירה החגיגית והשמחה המרוממת, היא בשל עוצמתה וייחודיותה של המתנה המיוחדת והנפלאה שאנו מקבלים בחג הזה. כי התורה היא חיינו ואורך ימינו, היא המעניקה לנו את החיות והשמחה בחיים, ומנהלת את סדר יומנו על פי הוראות ההפעלה שקיבלנו מבורא עולם.
התורה היא לא עוד ערך, היא הבסיס. עליה מושתת העולם, כולנו ניצבים, חיים ופועלים על יסודותיה. התורה הפכה את העולם לרוחני, מחובר, מקושר, מועצם ואנרגטי. גם העולם הגשמי מבוסס על קיום התורה, ובלעדיה - היה הופך לאבק ובטל ממציאותו, שהרי בורא עולם קובע: 'אם לא בריתי יומם ולילה - חוקות שמים וארץ לא שמתי!' כלומר: לולא עסק התורה לילות כימים, הרי שכל חוקות השמים והארץ, מנגנוני הטבע ותבל ומלואה - כולם היו בטלים ומבוטלים!

ולכן, ביום כה גדול בו זכינו במתנה כה יקרה, שמחתנו מרקיעה שחקים, התרגשותנו יוצאת דופן. אנו מבינים כי ביום הזה אנו ניצבים שוב למרגלות הר סיני, ובמעמד מופתי, מקבלים את אותה מתנה יקרה ואהובה שנית, חובקים אותה מחדש בדמעות התרגשות. כי אנו יודעים שביום הזה אנו מקבלים את המתנה המשמעותית ביותר לחיינו, ולכן אנו כה נערכים לקראתו ושמחים בבואו, ערים בלילו ונרגשים ביומו, כשכל כולנו עסוקים בקבלת תורה מסיני!
כי אנו כבר יודעים ומבינים, שהתורה היא המחיה את העולם, היא הבסיס לקיומו והבסיס לקיומנו בו. כי אנו מבינים שעולם נטול תורה - היה מתבטל, ומה שמחזיק את העולם - זה רק התורה. כי אנו מודעים לעובדה שהתורה היא מקור השפע והידע, היא מכילה את הכל ונותנת את החיות להכל, ממנה נובע מעיין החיים, הפרנסה, הבריאות וההצלחה שלנו, ולכן אנו כה שמחים בה.
וכיוון שביום הזה ניתנת לנו התורה מחדש, הרי שהיום הזה הוא גורלי מאוד עבורנו, כי ביום הזה נשוב ונקבל את התורה בשמחה ובצהלה. כי היום הזה אינו תאריך היסטורי בלבד, אלא הזדמנות פז חד שנתית לשוב ולקבל את התורה, לשוב ולהתחבר לתורה הקדושה האהובה, ולכל השפע האלוקי שהיא מכילה ומעניקה לנו.

ביום הזה, כמה כדאי לייחד זמן ומחשבה, כדי לוודא שביום הזה נחדש את הדבקות שלנו בתורה, שביום הזה נהדק מחדש את הקשר שלנו עם התורה. מתוך הבנה כי ביום הזה נקבע גורלנו, הן התורני והן בכל תחומי החיים - הנשענים כולם על הקשר שלנו לתורה, ולכן נקדיש זמן כדי לקבל ביום הזה 'קבלה' טובה חזקה בתחום התורה, לרומם את החיבור שלנו עימה.
הבה נבחן אם נוכל להוסיף שיעור תורה נוסף, סדר לימוד קצר, הקפדה יתירה בקיום התורה. הבה נקבל החלטה כנה ואמיצה, שזמן הלימוד שלנו יהיה קודש, נטול הפסקות והפרעות. אולי נוכל להוסיף תמיכה בלומדי התורה, אולי נוכל לסייע בהפצת התורה. כי יום קבלת התורה, הוא הזדמנות עוצמתית להתחבר מחדש לתורה, בדבקות אמיצה ואמיתית, כדי שנזכה למילוי שאיפתנו הטהורה: 'ותן חלקנו בתורתך!'

בהיכלה של ישיבת 'תולדות אהרן' בירושלים, הבחין אחד הבחורים במחזה מעורר השתאות: הגה"צ רבי בנימין רבינוביץ זצ"ל - התיישב ללמוד לאחר התפילה בבוקר, ומאז לא קם מלימודו. שעה ועוד שעה חולפת, כבר חמש אחרי הצהריים, ורבי בנימין עודו יושב במקומו, לומד בלהט ובחשק, כבר תשע שעות רצופות!
עמד הבחור והביט בהתפעלות בלימוד הבוער, ולפתע הרהיב עוז לגשת לשאול: 'ילמדנו רבנו, מנין הכח ללימוד כה רציף ואיכותי? כבר 9 שעות שהרב לומד בשקיקה בלי להפסיק לרגע - כיצד, איך עושים את זה?!
חייך אליו הרב רבינוביץ' והשיב: 'הכל מתחיל בחמש דקות'. 'חמש דקות?' - תמה הבחור, 'עיניי הרואות: 9 שעות רצופות!'
חייך הרב רבינוביץ' שוב: 'תראה, לא התחלתי ללמוד 9 שעות רצופות. התחלתי - בערך בגילך - ללמוד 5 דקות רצופות, בלי להפסיק ולו לרגע, בשום מחיר. אחרי שראיתי שהדבר כבר נקנה בנפשי קניין נצח - הרהבתי עוז והתקדמתי לעשר דקות, אותן למדתי ברציפות בלי הפסקה בכל מחיר. כך, שלב אחרי שלב, התרגלתי ללמוד שעות ארוכות רצופות במתיקות ובהתמדה, וכשאתה רואה עכשיו 9 שעות - הם התחילו בחמש דקות!
מדהים! מה כוחה של קבלה חזקה ללימוד תורה ברציפות, לחמש דקות בלבד. אם לוקחים קבלה אחת טובה, ומקיימים אותה בעקבית, מתקדמים צעד אחרי צעד - ניתן להגיע לפסגות שלא ייאמנו בעמל התורה! הבה נקבל על עצמנו ביום קבלת התורה לימוד רצוף ואיכותי - אפילו לדקות ספורות, אך קבלה חזקה ועוצמתית. כך, צעד בצעד, עלה נעלה במעלות התורה!