ברכת ישתבח

1. ברכת "ישתבח" יש בה שלוש עשרה שבחים לה' יתברך, וצריך לאומרם ללא הפסקה, והמפסיק עונשו גדול, ומכל מקום אין צריך לאומרם בנשימה אחת, אלא העיקר שלא יפסיק ביניהם אפילו בשהייה בעלמא, ואם שמע קדיש או קדושה באמצע אמירת שלוש עשרה השבחים שבברכת "ישתבח", יש אומרים שאחר שיענה לקדיש או לקדושה יחזור לתחילת ברכת "ישתבח" כדי לומר את שלוש עשרה השבחים בנעימה ללא הפסק, אולם יש חולקים וסוברים שאין לחזור ולאמרם שוב מההתחלה דהוי כמוסיף, ולהלכה יכול לחזור ולומר את ברכת "ישתבח" מההתחלה ויאמר את שלוש עשרה השבחים בנחת ובנעימה.

2. אם הגיעו הציבור לאמירת "ישתבח" ועדיין אין מנין בבית כנסת, וממתינים שיהיה מנין, צריכים הציבור לומר "ישתבח" מיד, ולא ימתינו אפילו בשתיקה בין "פסוקי דזמרה" ל"ישתבח", וכן יחיד שסיים פסוקי דזמרה והשליח ציבור עוד לא הגיע לישתבח, יאמר ישר ברכת ישתבח ולא ימתין בין פסוקי דזמרה לישתבח, אולם השליח ציבור ימתין בשתיקה עד שיהיה מנין ואז יאמר "ישתבח" כדי שיסמוך אמירת ישתבח לקדיש, ונכון יותר שהשליח ציבור ימתין ולא יאמר פסוק "והיה ה' למלך", ורק שיבוא העשירי יאמר פסוק "והיה ה' למלך וכו', ויאמר ישתבח וקדיש.

3. אם שכח לברך ברכת "ישתבח" ונזכר אחר שכבר התחיל בברכת "יוצר אור", יאמר ברכת "ישתבח" בבין הפרקים, דהיינו בין ברכת "יוצר אור" לברכת "אהבת עולם", וכן אם נזכר אחר שכבר התחיל ברכת "אהבת עולם" יאמר ברכת "ישתבח" בין "אהבת עולם" לקריאת שמע, וכן אם נזכר שהוא בקריאת שמע יאמר בין הפרקים היינו בין פרשה ראשונה לשניה, או בין פרשה שניה לשלישית, אולם אם נזכר שלא ברך "ישתבח" אחר שכבר התפלל שמונה עשרה, אינו יכול לברך כבר ברכת "ישתבח" בשם ומלכות.

4. בחתימת הברכה מנהג הספרדים ועדות המזרח לומר כמו שכתב רבנו הארי"י, "ברוך אתה ה' מלך גדול ומהולל בתשבחות", אולם האשכנזים נוהגים לומר "אל מלך גדול בתשבחות".
וצריך לומר בתשבחות עם החיריק מתחת האו"ת תיו, וכן נוהגים לומר "מלך אל חי העולמים" האות חית בפתח, וכן ברכת "ברוך שאמר" לומר את האות חית בפתח "יחיד חי העולמים וכו".

5. אין להפסיק בדיבור בין ישתבח לברכת יוצר, מכל מקום לצרכי ציבור או להכריז צדקה לעני יכול לדבר.

6. מותר ללמוד תורה בין ישתבח לברכת "יוצר", ונכון להחמיר שלא יוציא בשפתיו, אלא יעיין בהרהור הלב (ובפסוקי דזמרה לא יעיין כלל בספר אפילו בהרהור), ואם שומע דברים שבקדושה כגון ששמע קדיש או קדושה או ברכו, הדין הוא שעונה לכל דבר שבקדושה, ועונה לכל אמן של הקדישים, וכן אם עונה מודים דרבנן יכול לומר כל הנוסח, וכן אם שומע ברכה מחברו יכול לענות "ברוך הוא וברוך שמו", וכן יכול לומר "בריך שמיה" עם הציבור כאשר מוציאים ספר תורה, וכן יכול לומר "וזאת התורה" כאשר מגביהים ספר תורה.

7. אדם אנוס שאינו יכול להתפלל בציבור אלא מתפלל יחידי, יש שכתבו שכיוון שאינו אומר "ברכו את ה' המבורך", יאמר בין ברכת ישתבח לברכת "יוצר" את הברייתא "אמר רבי עקיבא: חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, ועומדת באמצע הרקיע, ואומרת ברכו את המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד" ועל ידי אמירת ברייתא זו תחשב לו במקום אמירת "ברכו" עם הציבור, אולם יש אומרים שנכון יותר שלא יפסיק בין "ישתבח" לברכת "יוצר", מטעם שאם כתוב ברכה עם שם ה' בחז"ל, אין לומר אדו... משום שאין להזכיר שם ה' לבטלה שהרי אינו מברך כעת, אלא יאמר רק השם, ולכן גם שקורא ברייתא זו צריך לומר השם, ואם כן אין שום טעם לאומרה בין "ישתבח" לברכת "יוצר" שכן אין הוא אומר ברכו בשם ה', ולכן יוצא שהוא מפסיק שלא לצורך בין "ישתבח" ליוצר", ולהלכה לא יפסיק בין ברכת "ישתבח" לברכת "יוצר", אלא רק יאמרה אחר התפילה קודם "עלינו לשבח", וכן גם אז שאומרה לא יאמר כדרך שאומר שם שמים, אלא יאמר השם.

8. אחר שענה "ברכו את ה' המבורך לעולם ועד", אינו רשאי להפסיק לצורך מצוה או לצורך רבים, וכן אין לומר פסוק "שמע ישראל וכו'" כדי לומר עם הציבור, וכן אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו", אולם "אמן" או דברים שבקדושה יכול לענות אחר שענה ברכו, וכן יכול לעיין בספר בלי להוציא בשפתיו, אולם אם כבר התחיל ברכת "יוצר אור וכו" דין עניית דברים שבקדושה שונה ונבארם שנגיע למקומם, ולכן בתפילת ערבית אם ענה "ברכו" עם הציבור ודעתו להתפלל עם הציבור, לא יפסיק בדיבור וכן לא יפסיק לצורך מצוה או לצורך צרכי רבים, וכן שאר הדברים שכתבנו בתחילת ההלכה.

9. בעשרת ימי תשובה אומרים בין ישתבח לברכת "יוצר" מזמור "שיר המעלות ממעמקים וכו'", ונהגו כן על פי האר"י, וכן טוב לומר מזמור זה בהושענא רבה.