It is very important for any person who has a deceased relative or friend to do the Tikun for him at least once!
קדיש יתום
וכתב רבי חיים ויטאל שאמירת הקדיש לא רק שמועילה להעלות את נפש המת מגהנום, אלא גם תולעת רבה להכניס את הנשמה לגן עדן, ולהעלותה ממדרגה למדרגה, ומכאן ילמד האדם כמה מעלת קדיש שאומר על אדם שנפטר, ובכלל גם זה יזהר לומר קדיש על הוריו שיש בזה מצות כיבוד אב ואם.
צריך לומר קדיש שתים עשרה חודש אחרי שנפטר לאדם אביו או אימו, ומנהג הספרדים להפסיק לומר קדיש שבוע אחד אחר שעברו אחד עשר חודש, והטעם בזה משום שמשפט רשעים בגהנום הוא שתים עשרה חודש, וכדי שלא יאמרו שאביו או אמו שהם רשעים לכך מפסיקים שבוע מלאומרו, ואחר שעובר השבוע חוזרים לומר קדיש עד שנגמרו שנים עשר חודש, ומנהג האשכנזים אחר שמפסיקים לומר קדיש אחר אחד עשר חודש שוב לא אומרים יותר קדיש עד שיסתיימו שנים עשר חודש.
מנהג ישראל לומר קדיש ביום האזכרה של הנפטר, ומתחילים לומר את הקדיש מתפילת ערבית של ליל שבת שקודם יום האזכרה, ואומרים קדיש עד ליום האזכרה.
אומרים קדיש גם בשבתות וימים טובים, ויאמר הקדיש בשלוש התפילות ביום.
2. מה שכתבנו שמנהג הספרדים להפסיק לומר קדיש אחר עשר חודש למשך שבוע אחד, זה דווקא "קדיש יתום" היינו לפני עלינו לשבח וכן שאר קדישים שאומר היתום בתפילה, אולם קדיש שאחר לימוד תורה צריך לומר קדיש אפילו באותו שבוע, וכן אם עולה שליח ציבור באותו שבוע יאמר את כל הקדישים.
3. יתום שהוא קטן שלא הגיע לגיל שלוש עשרה, לא יאמר את הקדיש לבד, אלא אדם גדול מהציבור יאמר ביחד עם היתום את הקדיש.
4. אין להרבות בקדישים, ולכן לא יאמרו קדיש אלא רק במקום שצריך לאומרו, ולכן אלו הנוהגים לומר כמה פסוקים ואחר כך לומר קדיש, ושוב פעם אומרים דברי תורה או פסוקים ושוב אומרים קדיש, אינם עושים נכון אלא אחר סיום כל הלימוד או הפסוקים יאמרו קדיש, וכן אם יש שיעור תורה לפני תפילת ערבית ומחמת כן אומרים קדיש "יהא שלמא", ואחר כך מיד מתחילים להתפלל ערבית, לא יאמרו חצי קדיש שלפני ערבית כיוון שזה מרבה בקדישים אלא יתחילו מיד "והוא רחום" ויאמרו "ברכו".
5. אם נכנס לבית הכנסת או ששומע מבחוץ ציבור שעונים "יהא שמה רבא", צריך לענות עמהם ויענה "יהא שמיה רבא וכו' עד דאמירן בעלמא, ואפילו אם לא שמע את מי שאומר קדיש, וכן אם שומע את ההמשך כגון "מברך לעלם ולעלמי וכו'" יענה יהא שמה רבא מתחילתו ועד דאמירן בעלמא, אולם "אמן" לא יאמר (היינו לא יענה "אמן יהא שמה רבא" אלא רק "יהא שמה רבא וכו'), אולם אם שומע את הציבור עונים "אמן יהא שמה רבא וכו', יכול לענות גם תיבת "אמן", אע"פ שלא שמע את האומר הקדיש שאומר "ואמרו אמן", מכל מקום כיוון שיודע על מה הציבור עונים, ורוב הציבור עדיין עונים "אמן", לכך רשאי גם הוא לענות "אמן יהא שמה רבא וכו'".
6. אחר שהציבור עונים "אמן יהא שמה רבא וכו'", צריך השליח ציבור לומר "יהא שמה רבא וכו' בנחת כדי שהציבור יסיים לומר עד "דאמירן בעלמא", ויזהר השליח ציבור לומר "יהא שמה רבא וכו' ולא יאמר כמו הציבור אמן יהא שמה רבא וכו', שהרי הוא המברך ואם יאמר אמן נראה שעונה אמן אחר ברכותיו וזה אסור.
Latest from הרב רועי גנון