שהייה והטמנה בערב שבת

אסרו חכמים להניח סיר תבשיל שאינו מבושל ע"ג האש מיום שישי ושילך ויתבשל כך במשך השבת, מחשש שמא ירצה האדם למהר את בישולו ובתוך כך יגביר את עצמת האש ובזה עובר על איסור מן התורה משום מבעיר.

איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל – סיר שיש בו תבשיל אפילו מבושל כל צרכו, אסרו חכמים להטמינו בדבר המוסיף הבל אפילו ביום שישי כגון במלח סיד או חול, משום שאם נתיר לו כך יש לחוש שיבוא להטמין אף ברמץ (אפר חם), ואם יטמין ברמץ יש לחוש שיבוא להבעיר את האפר והגחלים לצורך חימום התבשיל, ואז נמצא שעובר על איסור מן התורה משום "מבעיר בשבת".

איסור הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל – מותר ביום שישי להטמין את סיר התבשיל בדבר שאינו מוסיף הבל כדי לשמור על חומו וכגון בבגדים ומגבות, אבל ביום שבת אסרו חכמים להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל ואפילו אם התבשיל מבושל כל צרכו, משום שחששו שמא ימצא האדם את סיר התבשיל שהצטנן ויבוא להרתיחו ויעבור על איסור מבעיר.

גזירות חז"ל – יש דבר מאוד יסודי שחשוב לכולנו לדעת, לפעמים איננו מסוגלים להבין למה חז"ל גזרו כל מיני איסורים וחששות אע"פ שהם חששות לכאורה מאוד רחוקות וכגון בהלכות הטמנה, וכן יש הלכה שאומרת שאסור לשחות בים בשבת, ואחת הסיבות היא שמא יעשה חבית של שייטין, כלומר שמא יתחיל האדם לבנות סירה קטנה לשוט בה, ואם יעשה זאת יעבור על איסור בונה בשבת, את התשובה לכך נבין במשל, אדם שנסע ברמזור אדום בשעה 2 בלילה ולפני שעבר הסתכל לכל הכיוונים וראה שאין שום נפש חיה במקום ועבר וצילמה אותו מצלמת המשטרה, הוא מגיע למשפט ואומר לשופט לא היה שום חשש סכנה לשום נפש חיה לכן עברתי באדום, האם השופט יקבל את טענתו, התשובה היא וודאי שלא, והסיבה לכך משום שאע"פ שנראה שאין חשש כל כך לסיבה שבעקבותיה חוקקו את החוק בכל מצב אין לעבור על החוק, כיון שאם נפרוץ פירצה ונאשר לעבור על החוק בכמה מצבים, כל בר דעת יכול להבין שהחוק הזה לא יתקיים ואז גם במצב שהסכנה מאוד ריאלית לא יתחשבו בחוק ויכול להיגרם אסון, ואותו דבר בגזירות חז"ל, כיון שיש צד רחוק של חילול שבת אע"פ שנראה לנו שאין לנו לחוש בדבר חוק זה חוק.

1. פלטה שאין לה וסת להגברת והנמכת החום, מותר להניח עליה מיום שישי ג'חנון (מאפה תימני) ונאפה והולך עד הבוקר, אלא שצריך ליזהר שאם פתח את המכסה לדעת אם הג'חנון אפוי, אם מצא שהוא עדיין לא אפוי אסור לו להחזיר את המכסה שהרי בכך גורם למהר את אפייתו ודבר זה אסור מן התורה משום "מבשל בשבת".

2. בדיעבד אם החזיר את המכסה, אע"פ שהג'חנון לא היה אפוי, אם הג'חנון היה כבר אפוי קצת וראוי לאכילה ע"י הדחק מותר לאוכלו בשבת, ואם לאו אז אסור לאוכלו בשבת, אבל במוצאי שבת מותר לאחרים לאכול ממנו אפילו אם החזירו במזיד, אבל לזה שהחזיר את המכסה, תלוי אם החזירו בשוגג מותר לו במוצאי שבת לאכול ממנו, ואם החזיר במזיד אסור לו לאכול ממנו לעולמים.

3. סיר החמין שמבושל כל צרכו המונח על פלאטה חשמלית שאין לה וסת להגברת והנמכת החום, מותר לכסותו בבגדים ומגבות מיום שישי לצורך שמירת החום ואין לחוש בזה משום הטמנה בדבר המוסיף הבל, ואם בשבת נפלו הבגדים או שהסיר את הבגדים כדי למזוג מהסיר לצלחות, מותר אח"כ להחזיר את הבגדים אע"פ שבשעה שהסירם לא היה בדעתו לחזור ולכסות את הסיר, ואם לא כיסהו בבגדים מיום שישי אסור לכסותו בבגדים ומגבות ביום שבת.

4. מותר להניח ביום שישי ביצים או שקית אורז או גריסים מבושלים כל צרכם וכדומה בתוך סיר החמין ואין לחוש לאיסור הטמנה בדבר המוסיף הבל, אבל אם שכח להניח מיום שישי, יש מחמירים לגבי שקית אורז או גריסים שלא להניחה בתוך הקדירה בשבת עצמה משום איסור הטמנה, אולם למעשה יש לסמוך על דעת המקילים בדבר כיון שהשקית לא נעשית לשם הטמנה בתבשיל אלא כדי שלא יתערבב האורז שבשקית עם שאר מאכלים שבסיר, והרוצה לצאת ידי חובת כל הדעות ינקב את השקית בכמה נקבים באופן שיהיה חיבור בין האורז לשאר התבשיל שבקדירה ויניח כך את השקית בסיר החמין.