הפלגה בספינה לפני שבת

1. אסור להפליג בספינה שלשה ימים קודם השבת באופן שימשיך להפליג בשבת עצמה, ולכן אסור להפליג בספינה ביום חמישי או שישי לצורך דבר הרשות כטיול ושאר דברים שאינם דברי מצוה באופן שיודע שהספינה תמשיך להפליג אף בשבת, אבל ביום רביעי מותר להפליג אף לצורך דבר הרשות, ובלבד שכל צוות האנשים שמניעים את הספינה יהיו גויים.

2. אם צריך להפליג בספינה לצורך דבר מצוה כגון שנוסע לארץ ישראל, מותר להפליג בספינה אף ביום שישי, ויתנה עם הגוי בעל הספינה שישבות בשבת, ואם אחר כך לא ישבות אין בכך כלום.

3. הסיבה לדינים אלו היא: שכיון שבזמן שהותו בספינה לא עושה שום מעשה של חילול שבת, אלא שכל שלשה ימים קודם השבת אם יפליג בספינה יתבטל ממצוות עונג שבת, לפי שנענוע הספינה וגלי הים מעלים סירחון שגורמים מיחושי ראש והקאות, אבל לאחר שלשה ימים ששוהה האדם בים, הגוף מתרגל לזה ועובר לו ההרגשה הלא נעימה הזו, ולכן ביום רביעי מותר להפליג אף לדבר הרשות. (וגם אדם שיודע שאין לו מחלת ים, או בספינות הגדולות של זמנינו שכמעט לכולם אין חשש למחלת ים, אין להקל מסיבה זו שלא חילקו חכמים בגזירתם.) והסיבה שלדבר מצוה מותר להפליג אף ביום שישי אע"פ שמבטל בזה מצוות עונג שבת, הוא שכיון שעוסק במצווה, הרי אמרו חז"ל העוסק במצווה פטור מן המצווה.

4. יש אומרים שהעולה לארץ ישראל אע"פ שחוזר אחר כך למקומו נחשב לדבר מצוה ודינו כעוסק במצווה, ויש אומרים שאין בזה מצוה כלל אלא רק זכות כמו שאמרו חז"ל כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ורק אם עולה לארץ ישראל על מנת להתיישב ולדור בה, אז מקיים בזה מצות ישוב ארץ ישראל ודינו כעוסק במצווה.

5. אם צריך להפליג למרחקים לצורך סחורה ופרנסה או לצורך לבקר קרובים כסבא וסבתא וכדומה, אין דבר זה נחשב לצורך מצוה, אלא שהנוהגים להקל בדבר אין למחות בידם כיון שיש להם על מה שיסמכו.

6. דין איסור הפלגה בספינה שלשה ימים קודם השבת הוא דווקא בימים המלוחים ששם נגרם מחלת ים עקב ההפלגה בספינה, אבל בנהרות אין חשש זה ומותר להפליג אפילו לדבר הרשות ואפילו ביום שישי, ובלבד שהספינה תפליג בעומק המים באופן שמקרקעית הספינה עד קרקעית הנהר יש למעלה מעשרה טפחים (80 ס"מ), ואפילו אם הוא ספק למעלה מעשרה טפחים מותר, אבל אם ידוע בבירור שהמרחק בין קרקעית הנהר לקרקעית הספינה הוא עשרה טפחים ומטה, אסור להפליג בספינה זו בשבת משום איסור תחומין.

7. מקום שהותר להפליג בספינה ביום שישי כגון לדבר מצווה או בהפלגה בנהר וכנ"ל, אם נכנס ביום שישי לספינה וקנה בה שביתה כלומר שישב בספינה כל זמן בין השמשות של יום שישי שבת, אף על פי שהספינה תתחיל להפליג בשבת עצמה הדבר מותר, ובלבד שלא יצא מן הספינה מעת שקנה בה שביתה.

8. יש שנהגו לקנות שביתה בספינה ביום שישי שבת בין השמשות, ואחר כך יוצאים מהספינה והולכים ללון בביתם, ולמחרת ביום שבת חוזרים לספינה ומפליגים בה, ואין למחות ביד הנוהגים להקל בזה שיש להם על מה שיסמכו.

9. ספינה שהגיעה לנמל בשבת מותר לרדת ממנה ע"י מדרגות שנעשו עבור נוסע גוי, ומותר ללכת בכל עיר הנמל שהרי קנה בה שביתה, ואם הספינה רחוקה מהנמל ועגנה בלב ים, מותר להפליג מהספינה ליבשה על ידי סירה קטנה כאשר רוב הנוסעים בה הם גוים ושמנהיג הסירה הוא גוי, אבל אסור לאדם להוציא את חפציו האישיים מן הספינה, אבל מותר לומר לגוי להוציא את חפציו מהספינה ליבשה כיון שחפציו עלולים להיאבד ויכול להיגרם לו הפסד, ושבות דשבות במקום הפסד מותר.

10. רכבת הנוסעת מעיר לעיר, אסור לנסוע בה אפילו מיום שישי אף על פי שאין הנוסע יורד ממנה אלא במוצאי שבת, והסיבה לכך משום איסור תחומין. (כלומר שמקום שהאדם שבת בו בשבת, מותר להלך ממנו עד אלפיים אמה לכל צד.) וכל שכן אם יש בנסיעתו שיעור 12 מיל (קרוב ל-12 קילומטר) שיש בזה איסור תחומין מן התורה, ואע"פ שנהג הרכבת הוא גוי ורוב הנוסעים ברכבת הם גוים אסור.

11. רכבת חשמלית הנוסעת אך ורק בתוך העיר והנהג גוי ורוב הנוסעים גוים והיא עוצרת בכל תחנה, אעפ"כ אסור לעלות אליה בשבת משום שצריך לשלם דמי נסיעות, ואם שילם כבר מיום שישי והכרטיסן יודע מזה, אם הוא לצורך מצוה כגון רופא שעליו להיות בבת החולים, או מוהל שאירע מילה בקצה העיר רחוק מאוד באופן שמן הנמנע ללכת לשם ברגל, יש להקל בדבר ויצניע הדבר ככל שיוכל.