ברכת הדלקת נרות

1. יש כלל בהלכות ברכת המצוות, שאת כל הברכות צריך לברך קודם עשיית המצוה ולא אחריה, וכגון כשמתעטף בציצית או מניח תפילין או קובע מזוזה, ולכן גם במצוות הדלקת נרות שבת צריכה האשה לברך קודם הדלקת הנרות. ויש חלק מבנות אשכנז שנהגו קודם להדליק את הנרות, ואז פורסות ידיהם על הנרות ומברכות, ונוהגות כן לפי הדעה שהאשה מקבלת שבת בברכת ההדלקה, ואם כן אם תברך לפני ההדלקה הרי קיבלה שבת, ומעתה אם תדליק תחלל שבת. אולם למנהג הספרדים וחלק מהאשכנזים אין לחוש לכך, כיון שאין האשה מקבלת שבת בהדלקת הנרות אלא בכניסת השבת כשאומרים הקהל "בואי כלה".

2. אשה מבנות ספרד שנהגה לברך על הנרות לאחר ההדלקה, צריכה לדעת שנכשלת בזה בעון חמור של ברכה לבטלה, ולכן אף על פי שנהגה כן כבר זמן מה, עליה לשנות מנהגה ולברך קודם הדלקת הנרות, ומצוה רבה לפרסם הדבר ולמנוע מכשול מנשים רבות, שנכנסות באיסור ברכה לבטלה בעת קבלת שבת.

3. אשה ששכחה לברך קודם הדלקת הנרות ונזכרה באמצע ההדלקה שלא בירכה, וכגון שנשאר לה עוד נר אחד שלא הדליקה, יכולה לברך "להדליק נר של שבת" ולסיים את ההדלקה בנר הנותר, שכל שלא נסתיימה המצוה נחשב הדבר שהקדימה את הברכה לעשיית המצוה.

4. אשה שסיימה להדליק נרות שבת ואחר כך נזכרה שלא בירכה על ההדלקה, אינה רשאית לכבות את הנרות כדי לשוב ולהדליקם עם ברכה, שכיון שנסתיימה המצוה אינה רשאית לחייב את עצמה בברכה שאינה צריכה.
ואף אם כבו הנרות אחר כך מאליהם או שהילד הקטן כיבה אותם, אינה רשאית לברך ולהדליק את הנרות, שהרי "הדלקה עושה מצוה" וקיימה את המצוה בעצם ההדלקה.

אבל אם עדיין לא נכנסה שבת, והיא אשה מבנות ספרד שאינה מקבלת שבת בהדלקה, צריך שתדליק את הנרות בלי ברכה משום עונג שבת ושלום בית. ואם היא אשה מבנות אשכנז הנוהגות לקבל עליהם שבת בהדלקה, טוב שאחד מבני הבית ידליק את הנרות בלי ברכה קודם כניסת השבת.

5. אשה מבנות אשכנז אשר ברצונה לנהוג כדעת גדולי הפוסקים בדין הדלקת נרות שבת, לברך תחילה ואחר כך להדליק, רשאית לנהוג כן, אלא שטוב שתעשה תנאי "פעם אחת בכל שנה" שאינה מקבלת שבת כלל בהדלקת נרות שבת, ועליה תבוא ברכת טוב.