א. יש דברים שהם אסורים בשבת, אפילו שלא דומים למלאכה ואינם מביאים לידי מלאכה, ונאסרו מפני שנאמר: ''וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר'', ודרשו רבותינו: שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול. ולכן אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר, ואפילו בשיחת דברים בטלים שאין בהם זכר לעשיית מלאכה וגם אין בהם דברי גנאי וקלות ראש-אסור להרבות, שאם יש בהם זכר לעשיית מלאכה או דבר גנאי וקלות ראש, אסור אפילו מעט.
ב. המבקר את חבירו בשבת, לא יאמר לו כדרך שאומר בחול ''בקר טוב'', אלא יאמר לו ''שבת שלום'' כדי לקיים '' זכור את יום השבת לקדשו''.
ג. אסור לשכור פועלים ולא לומר לגוי לשכור לו פועלים. וכן אסור לדבר עם שותפו מה ימכור למחר או מה יקנה, איך יבנה בית זה וכיוצא בזה, ולאו דווקא לשותפו אסור אלא לכל אדם, ואפילו בינו לבין עצמו אסור.
ד. אסור לומר לחברו בכך וכך קניתי חפץ זה, אם יודע שחבירו מעוניין לקנות חפץ כזה, אבל אם אין צורך לחבירו בידיעה זו, הרי זה סיפור דברים ומותר מצד הדין. ולכן מותר לומר לחבירו כך וכך הוצאתי בחתונה, וכך וכך הוצאתי בבנין וכיוצא בזה.
ה. אסור לערוך בחירות לצורך ''ועד בית הכנסת'' ביום שבת, אף שכוונתם לצורך מצוה ולחזק את בדק הבית, אלא יקיימו את הבחירות במוצאי שבת או באחד מימות החול.
ו. מי שקיבל עליו שלא ישיח שיחה בטלה ביום שבת, אין לו לדבר כלל בדברים בטלים אפילו דיבורים ששייכים לאכילה של שבת, כגון שיושב עם בני ביתו לאכול סעודת שבת, והם משוחחים ביניהם על האוכל אם טעים הוא או אם מבושל כל צרכו, אסור לו לשוחח אתם על עניינים אלו, כיון שקיבל עליו שלא ישיח שיחה בטלה אף על פי שהוא מדת חסידות, בכל זאת נעשה עליו נדר.
ז. אף על פי שמעיקר הדין אם יושב אדם בביתו ומהרהר בעסקיו, אין איסור בדבר, מכל מקום משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב בהם כלל, ויהא רואה בעיניו כאילו מלאכתו עשויה, ויפנה לבו מכל עסק של חול, כיון שהשעה צריכה לכך לדבק מחשבתו בקונו, לעורר אהבה ויראה בשמחה רבה, וכל שכן אם יש חשש שייגרם לו מתוך הרהור בעסקיו טרדת לב או נדנוד דאגה, כי צריך באמת להיות השבת לאדם מנוחת שלום השקט ובטח.
ח. המנהג שנהגו להעניק מתנה מטעם הנהלת בית הכנסת לחתן הבר מצוה בשבת, יש לו על מה שיסמוך, ומכל מקום נכון יותר שגבאי בית הכנסת יזכה לו המתנה מערב שבת על ידי אחר, באופן שיגביה את המתנה, ויאמר: ''אני זוכה לו לפלוני מתנה זו'' (כי על ידי כן יצאה המתנה מרשות הנותן מבעוד יום). וכן יש לנהוג בכל מתנה שאדם רוצה להעניק לחבירו בשבת, שייזכה לו אותה על ידי אחר מערב שבת, ואז מותר ליתנה לו בשבת אם אין עליה תורת מוקצה. ואם לא עשב כן, יתכוון המקבל שלא לזכות במתנה אלא אחר צאת היום. וברור שבמקום שאין עירוב, אסור בהחלט להוציא המתנה ממקום למקום.
ט. מותר מעיקר הדין במקום הצורך (כגון שפוגש את האנשים רק משבת לשבת) לחלק בשבת הזמנות לחתונה או בר מצוה וכדומה, כיון שזה נחשב לדבר מצוה, ובפרט כשמודפסים עליהם פסוקים, (ובמקום שאין עירוב יש להזכירם לבל יקחו עמהם את ההזמנות לביתם). ומכל מקום נכון יותר להחמיר ולחלק את ההזמנות בימי חול.
It is very important for any person who has a deceased relative or friend to do the Tikun for him at least once!
Latest from הרב אהרן זכאי