It is very important for any person who has a deceased relative or friend to do the Tikun for him at least once!
החרדה מהעתקים אורגינליים (מקוריים)
אציין, כי תופעה זו בולטת יותר אצל בעלי תשובה. אנשים יקרים אלה, עשו כברת דרך ארוכה עד שהגיעו למקומם דהיום, במאבקים קשים ובהתמודדויות בלתי נתפסות. האור אצלם בולט שבעתיים על רקע החשוך המשמים שהכירו מן העבר השני, ולפיכך אינם מסוגלים להבין, הכיצד לא נמשכים כולם אחרי אותו אור. לא תמיד הם מבינים, שהילדים שלהם אשר לא טעמו טעם חטא וזכו להיוולד באווירה חרדית, אינם מכירים את האור כה במוחש והם צועדים על פי הקצב הטבעי. הורים יקרים אלה כואבים, שילדם שנולד חרדי, אינו מנצל את המתנה הנפלאה הזו ומזלזל בהזדמנויות פז להתפלל בדבקות או ללמוד ללא הפסקה. קשה להם להשלים עם העובדה, שילדם אינו נכון להלחם ביצרו הרע, באותה עוצמה ונחישות ששימשו אותם, כשהם הסתערו כאריות על עברם והרסו כל שריד ממנו. ההורים הנחשונים קפצו לים סוער של התמודדויות ומאבקים קשים. זה לא אומר שאת כוחות הנפש שלהם העבירו לילדיהם, שנדרשים להשקיע אותם כוחות. לא תמיד הם שמים לב, שהם התמודדו כשהיו בגיל מבוגר יחסית, ולאחר שאישיותם חושלה במשך שנים ארוכות; ומילדיהם הם דורשים להתמודד בגיל צעיר, באותם כוחות ובאותה עקשנות. הם מצפים איפוא שהילד יעשה אותו אורך של מסלול שהם עשו, אלא שהוא יתחיל מנקודת מוצא יותר קרובה, כך שיוכל להגיע הרבה יותר רחוק...
כאב לי לשמוע פעם זוג הורים בעלי תשובה, שדיברו עמי לאחר שבנם הסתבך בישיבה גדולה, כשהם מתבטאים: ''אם כן למה זה אנוכי? האם על זה נאבקנו, שיהיה לנו בן שאינו רוצה ללמוד, שיחשוק לשוב למקום שממנו יצאנו בעשר אצבעות שרוטות?!''
דוקא בגלל הכאב המיותר וההשפעה המזיקה שעלולה חלילה להיגרם מציפיות אלה, חשוב שידעו אותם הורים, כי גם אם עברו תהליך ארוך ומייגע עד הגיעם הלום, עליהם להיזהר שלא להגדיר את ציפיותיהם בהתאם לכך, אלא יבינו לנפש בנם המתחנך במסגרת רגילה וצועד בקצב שלו.
Latest from הרב אהרן פרידמן