מידות האדם

רבותיי אומר שלמה המלך עליו השלום, "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך". רבותיי כתוב בספרים הקדושים, "לעולם יראה האדם כאילו בעל שמועה עומד עליו", אם נקרא בספר של שלמה המלך אומר, תחשוב ששלמה המלך עכשיו בא לפה לבמה ונותן את המילים האלה. וכשהוא מדבר, שלמה המלך החכם מכל אדם, כתוב שלמה המלך אומר, תחשוב שהוא היה עומד ואומר את הדברים האלה ואומר שלמה המלך: "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך", כל הזמן תלמד מוסר, ביקורת וביקורת, למה כי היא חייך, החיים שלך תלויים בזה. אומר שלמה המלך במקום אחר, "ודרך חיים תוכחות מוסר", אם אתה רוצה דרך סולם בחיים, דרך מתוקנת, זה תוכחות מוסר, תרוץ לדרשות, תרוץ לביקורת, תרוץ למוסר. בלי מוסר, בלי תורה ומוסר אי אפשר לשבור תאוות, אי אפשר לשבור הרגלים, אי אפשר לשבור מידות רעות, אין מציאות כזאת. תראו לי חילוני אחד שהיה גאוותן ונהיה עניו, אני אביא לכם מה שאתם רוצים, תראו לי חילוני אחד ששבר מידת הכעס כדי לא להיות כעסן, תראו לי בכל העולם אדם שהיה עם מידות רעות אבל הפך אותם למידות טובות, אין. בואו לישיבות אני אראה לכם אלפים כאלה הרי אמרתי פעם המידות זה אחד הדברים הקשים ביותר של האדם. אדם חוזר בתשובה וברחוב הוא היה גאוותן, חזר בתשובה והוא ששומר שבת ומניח תפילין מה נהיה עניו? הוא  גאוותן בתוך הישיבה, הוא ילמד עם חבר ויתווכח איתו, חבר אומר לו משהו והוא אומר משהו אחר בגמרא, מה ההבנה בגמרא, הוא מרגיש שהוא טועה בגלל הגאווה שלו הוא יפסיק להתווכח, בתוך הגמרא הוא יהיה גאוותן אבל למה? מידות לא משנים ביום אחד יומיים, בישיבה זה עבודה יומיומית, זה לוקח שנה ושנתיים ושלוש אבל בסוף הוא מגיע, לומדים מוסר בישיבה כל יום, יש שיחות מוסר מרבני הישיבה כמו מים יורדים על אבן, טיפה טיפה טיפה ובסוף נעשה חור, לא נהיים מלאכים ביום אחד ושיהיה ברור אי אפשר בלי החלטה להיות בן אדם. אדם ישמע גאווה זה דבר גרוע והוא גאוותן גדול, אני מחליט יותר אני לא יהיה גאוותן. חלומות לא יעזור לכם, מידות זה בדם של האדם!

כמו אחרי המיתה של רבין, במותו הוריש לנו, "די לאלימות די להסתה" ויצא אלימות. מה זה די לאלימות, מה זה בהחלטות. מידות של האדם זה בדם שלו, עוד בעולם החילוני אין מוסר ואין תורה לא שייך, לא שייך לעצור אלימות, אם לא תעבור לתורה ויראת שמיים, תורה ומוסר לא שייך לשבור מידות, לשבור הרגלים ואתם יודעים כמה דמעות הורדתי ועד היום אני בוכה כמה מוסר אני לומד, כמה מוסר למדתי מאז שעברתי לבית ספר חרדי, כמה אני מבקר את עצמי, כמה דמעות אני מוריד, מה אתם חושבים שאני הייתי מלאך? הייתי גם כן פרא אדם כי מה יש ברחוב, גם אני, מה אני סינטטי? גם אני בן אדם, עבודה אבל זה הדבר הגדול כשאתה יודע שאתה לא עובד על ארון, אתה לא עובד על בניין, אתה עובד על עצמך שאתה תהיה האדם השלם, שאתה תהיה מושלם, שיהיה לך מידות טובות, תשבור יצרים, תשבור תאוות ותשבור הרגלים, תהיה אדם ישר, אנחנו שומעים? אי אפשר לשבור הרגלים, תאוות ומידות רעות רק בכוח התורה והמוסר כמו שאמרתי ישיבה זה בית חרושת לבני אדם, נכנסים זכוכיות ויוצאים יהלומים. הרחוב זה בית חרושת לחיות, יוצא מבטן אימו זך וטהור לרחוב ה' ירחם ויוצא משם בהמה, חיה טורפת, אלים, סמים, ה' ירחם פריצות, זימה וניאוף, נורא נוראות, בית חרושת לחיות. אם יש תורה ויראת שמיים יש כוח לשבור יצרים, תאוות והרגלים רעים, אם אין תורה ויראת שמיים ואם אין מוסר אין מושג כזה, אין מציאות כזאת.

בואו תשמעו את דברי הרמב"ם הקדוש, הרמב"ם היה אדם ענק, היה פילוסוף גדול, היה לו ויכוחים עם פילוסופים גדולים ותמיד יצא ידו עליונה, היה ענק בענקים, תשמעו מילים של הרמב"ם, שורה וחצי ברמב"ם, אם היום הרחוב היה חי כמו הרמב"ם הזה הרחוב היה נראה אחרת. אומר הרמב"ם הקדוש, "יש באדם מושכלות ומורגשות ובדרך כלל המורגשות שבאדם גוברות על המושכלות ורק על ידי עסק התורה הקדושה המושכלות שבאדם גוברות על המורגשות". מה אומר הרמב"ם, יש באדם מושכלות, זה הידיעה השכלית ומה זה המורגשות? זה מה שהלב מרגיש, עיניים רואות והלב חומד, בלב אין שכל, הלב יודע רק להתאוות, תאוות, תענוגות, בילויים, זה הלב. אומר הרמב"ם, יש באדם מושכלות ומורגשות, זאת אומרת כל החיים של האדם זה מלחמה בין מוח ללב. לדוגמא אדם צם וביום הצום הוא עובר ליד איזה מסעדה ומבשלים שם על האש ואיזה תבלינים ואיזה ריח, הלב אומר לו לך תאכל, תהנה תראה איזה טעים, תהנה איזה ריחות והמוח אומר נכון טעים אבל אתה בצום, אסור לך, מלחמה בין המוח ללב. אומר הרמב"ם הקדוש שהתפקיד של האדם זה להשליט את המוח על הלב, שהמוח יהיה בעל הבית על הלב.