It is very important for any person who has a deceased relative or friend to do the Tikun for him at least once!
הכל רצון השם
"ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא התבונן", למה ישראל לא ידע, עמי לא התבונן? שלא מתבוננים בענייני אמונה, כאדם לא מתבונן על החיים שלו מה אני עושה כאן בעולם, למה נבראתי, למה אני חי, כשאדם לא מדבר בענייני אמונה אז אין אמונה. "האמנתי כי אדבר", האמונה באה כשמדברים בענייני אמונה אבל אם לא מדברים בענייני אמונה אז האדם הזה בגדר דחליל מהלך, זה כמו איזה בובה זה הכל, לא יותר מזה אבל כשאדם מדבר, אדם מתבונן על החיים שלו מה ההבדל ביני לבין בהמה, מה אני עושה כאן, אוכל, ישן, שותה ובסוף מת, גם בהמה אותו דבר אז מה ההבדל. כשאדם מתבונן, כשאדם מסתכל על הבריאה אז הוא מגיע לאמונה, כמו שאומרים "בראשית ברא, אלוקים", מההתבוננות בבראשית ברא, זה שאדם מתבונן בבראשית ברא, על זה שאדם מתבונן בבריאה הוא מגיע לאמונה באלוקים. אמונה אדם צריך לעבוד על זה, לדבר בענייני אמונה, להתעניין בענייני אמונה ואז "האמנתי כי אדבר", האמונה מתחזקת שמדברים בענייני אמונה.
העיקר הגדול שהאדם צריך להגיע אליו בענייני אמונה כמו שאמרנו להגיע להכרה, המדרגה הגדולה באמונה להגיע להכרה "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל, ועל הארץ מתחת אין עוד". זאת אומרת אין בעולם כלום חוץ מבורא עולם, אנשים, צמחים, חיות, הכל זה דמיון, זה כמו תיאטרון בובות, אף אחד לא קובע כלום, אף אחד לא מנהל כלום, הכל בא מלמעלה. "אין מי יאמר לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל כי הכל מעשה ידיו", שום דבר בעולם לא זז בלי רצון ה', כשאדם יודע שהכל בחסדי ה' יתברך, הכל זה רצון ה' יתברך וכל מה שקורה זה רצון ה' אז הוא לא פוחד מאף אחד, הוא לא מתייחס לאף אחד, הוא לא נפגע מאף אחד, הוא יודע מה שקורה איתי הכל קורה רצון ה'. כי שיש לאדם אמונה אז יש לו שלווה, יש לו שמחת חיים, הוא לא דואג והוא לא נפגע מאף אחד, הוא אומר אם מישהו פגע בי אז הקב"ה מנסה אותי וכמו שדוד המלך אמר, ה' אמר לו קלל, הוא יודע שכל מה שקורה איתו עשרים וארבע שעות ביממה זה רצון ה' אז האדם הזה שמח, האדם הזה שקט, האדם הזה בעל ביטחון, האדם הזה רגוע, זה אמונה.
כמו שאומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", יש דבר אחד בעולם וצריך לדעת זה הקב"ה, הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, אין עוד מלבדו וזה להחדיר בדם ובעצמות, אין עוד מלבדו, הוא בעל הבית של העולם והוא מנהל את העולם אז שאדם חי ככה איזה חיים יש לו. תראו את האנשים בחוץ, אחד אוכל את השני, אוכל את הלב שלו, מה יש להוא, מה יש לזה. ככה זה שיש קנאה, תאווה, כבוד מוציאין את האדם מהעולם ואנחנו כל הזמן בקנאה, כל הזמן מחפשים כבוד, איך להיות מלמעלה. כמו שדוד המלך אומר במזמור ד', "נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו", מה זה דגנם? כשהדגן והפרנסה של האויבים שלי מתרבה, זה עושה לי שמחה בלב. זה אדם מאמין! אני יודע זה רצונך, שרצונך נעשה בעולם אני שמח. כשאדם אוהב מלך אז הוא שמח שהמלך אמר לעשות משהו וזה נעשה, כך אדם צריך לשמוח כשרצון השם מתקיים בעולם וכל מה שקורה זה רצונו.
Latest from הרב דניאל זר