Written by:
המצווה הגדולה שלנו בחנוכה לפרסם את הניסים של הקב"ה, וכיצד זה קשור לפרשה...
פרשת 'וישב' נקראת בסמוך לימי החנוכה, גם בדברי חז"ל אנו מוצאים קצת קשר בין הפרשה לנרות חנוכה. במדרש אמרו חז"ל על הפסוק "הדודאים נתנו ריח" זה ראובן, "ועל פתחנו כל מגדים" אלו נרות חנוכה. וכבר עמדו בזה רבותינו לבאר מה הקשר בין ראובן עם הדודאים, לענין נרות חנוכה שעיקר המצוה נתקנה להדליק את הנרות בפתח הבית מבחוץ לפרסם את הנס.

בספר 'אפריון' מבאר הגאון ר' שלמה גנצפריד זצ"ל הנה יש להתבונן במצוות נר חנוכה שתקנו להדליקה בפתחי בתים לעשות פרסום הנס, מה התייחדה מצוה זו, יותר משאר מצוות שגם הם באו זכרון לנס, ולא מצאנו שצריך לעשותם בפרהסיא. הנה לא נצטוונו לאכול את המצה בחוץ ולא לקרוא את המגילה בשווקים וברחובות. ומדוע נר חנוכה המצוה המקורית היתה להדליק בפתח הבית בחוץ.

מסביר הרב כי המצוות שבאו בכדי לזכור את הניסים שהיו גלויים ומפורסמים לעין כל, לדוגמא: יציאת מצרים, קריעת ים-סוף, ההצלה מידי המן, אין מן הצורך עוד כל כך לעשות להם פרסום בגלוי, אלא רק לעשות את המצוה לזכור את הנס. וגם בחנוכה עצם הנצחון של החשמונאים שהיה גלוי ומפורסם לא נצטוינו לעשות לו פרסום, אלא רק קוראים את ההלל בבית הכנסת ואומרים 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון, אבל אין כאן מצות פרסום בחוץ. אולם דוקא על נס פך השמן שנעשה בסתר ולא היה ידוע כלל לאומות העולם, וגם בני ישראל לא ראו את הנס אלא רק הכהנים ששמשו אז בפנים, לכן התקינו מצות נר חנוכה לעשותה בפרסום למען יתפרסם הנס הגדול שנעשה לנו.

עוד מוסיף הרב: כי חז"ל למדו את יסוד דין זה לפרסם הנס בגלוי, ממידותיו של הקב"ה, שמצינו שהעושה מצוה בסתר הקב"ה מפרסמו, וזה נלמד מיוסף כמו שאמרו (סוטה לז ע"ב) רבותינו יוסף קידש שם שמים בסתר הוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה דכתיב 'עדות ביהוסף שמו'. ולכן גם כאן תקנו לפרסם את הנס שנעשה בסתר באופן הכי גלוי.

ענין זה מצאנו אותו גם אצל ראובן שהתורה מעידה עליו שאמר לאחיו 'אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר' וזאת בכדי 'למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו'. זוהי היתה מחשבתו וכוונתו של ראובן, אבל דבר זה לא היה מפורסם ולא כך הבינו האחים את כוונתו. ובמדרש אמרו: אילו היה יודע ראובן שהקב"ה כותב עליו כך בתורה 'וישמע ראובן ויצלהו מידם' על כתפו היה טוענו ומוליכו לאביו.

ומעתה יבוארו דברי המדרש יפה. דידוע שהריח הוא מפרסם ג"כ את הדבר הדבר הנסתר אף שאינו נראה לעינים. וזהו ביאור המדרש 'הדודאים נתנו ריח–זה ראובן' שהוא הציל את יוסף, כי אף שלא גילה את דעתו וכוונתו להציל את יוסף, וגם פעולה זו לא היתה נראת כהצלה כי בבור היו נחשים ועקרבים, אבל הקב"ה ראה ללבו של ראובן וכוונתו הטובה שהיא למען הצילו, ולכן הכתוב פרסמו וכתב עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם'. וזהו הדודאים שנותנים את הריח למרחקים ומפרסמים את המצפון הטוב. ומזה למדנו שגם מה שהקב"ה עושה עמנו בהסתר עלינו לפרסם אותו, ולכן 'על פתחנו כל מגדים' זה נר חנוכה שאנו מדלקין דוקא על פתחי הבתים בכדי לפרסם את הנס הגדול שהיה בסתר. 

Related Items

Latest from הרב משה דיין

Donate to the Yeshiva

In Memory Of