Written by:
כל הזכות של עם ישראל לקבל את התורה הוא בזכות היחוס שלנו עד האבות הקדושים שבהם חפץ השם.
חומש במדבר מתחיל בציווי "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם". ויש להבין מה הצורך להדגיש "למשפחותם לבית אבותם". גם מצינו במדרש (ילקוט שמעוני- במדבר רמז תרפד) שאמרו חז"ל: בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם בהן מה ראו להתקרב יותר מן האומות. סתם פיהן הקדוש ברוך הוא, אמר להן: הביאו לי ספר יוחסין שלכם. שנאמר "הבו לה' משפחות עמים" כשם שבני מביאין, שנאמר "ויתילדו על משפחותם", לכך מנאם בראש הספר הזה אחר המצות. ע"כ. הרי לפנינו שיש ענין גדול ביחוס זה "למשפחותם לבית אבותם". שבעבור זה ראויים ישראל להתקרבות יתירה מהאומות ולכן קבלנו את התורה. וגם בזה יש להתבונן מה ענין יחוס אבותינו לקבלת התורה.

ולביאור ענין זה כותב המהר"ם אלשיך זצ"ל הנה ידוע מאמר רבותינו ז"ל (קידושין ע ב) כי אין השכינה שורה אלא במשפחות המיוחסות שבישראל שלא היה בהן פיסול. ועל כן אמר להורות היותם ראוים להשראת שכינה, כי הנה צריך שני דברים. א. אחדות כמלאכי המרכבה. ב. העדר פיסול בזרעם. על כן על האחדות אמר "את ראש כל עדת", כי כולם ראש אחד המה כל עדתם. והוא מאמר הכתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר" במתן תורה, שעל ידי אחדות זכו לנבואה. וגם השנית כי פיסול אין בהם, כי אם כולם יתייחסו "למשפחותם" הם השבטים איש אחר שבטו. והטעם כי כולם לבית אבותם נגררים, ומתייחסים אחרי אבותם. כל איש ואיש מיוחס אחר אביו. כי לא היה בו פיסול. וזהו "במספר שמות כל זכר".

וזה גם ענין קבלת התורה שתמהו אומות העולם למה זכו ישראל לקבלת התורה יותר  משאר האומות, שהרי עם ישראל במצרים עבדו עבודה זרה. והתשובה שהשיב להם הקב"ה ענין קבלת התורה מתחיל מהשרשים כי יש לעם ישראל שרשים של האבות שהם קדושים וטהורים, והחטא הוא רק ענין חיצוני, ולא פגם שורשי, ולכן ראויים לקבל התורה, כיון שכולם מיוחסים בקדושה וטהרה.

ובזה יבואר המעשה במסכת בכורות (דף ח) מסופר שסבי דבי אתונא הביאו שתי גבינות לר' יהושע בן חנניא ושאלוהו איזה גבינה מעז שחורה ואיזה מעז לבנה. הביא להם ר' יהושע שתי ביצים ושאלם איזה ביצה מתרנגולת שחורה ואיזה מלבנה. ע"כ. אגדה זו טעונה ביאור חכמי אתונא היו מחכמי האומות המפורסמים וא"כ מה כוונתם ומאי נפקא מינה אם הגבינה מעז לבנה או שחורה? וגם תשובתו של רבי יהושע אינה מובנת.

ופירש הגאון רבי יהושע העלער זצ"ל כי חכמי אתונא ידעו שבישראל תופס מקום נכבד ענין הייחוס והשתוקקו להבין מה הנפקותא של הייחוס, והרי יש יהודים שנראים כגויים לכל דבר. ולכן הביאו שתי גבינות שוות במראה ושאלו איזה של לבנה ואיזה של שחורה. כלומר ערך הגבינה לפי טעם עצמה ואין שום נפקותא אם היא באה מלבנה או משחורה. ועל כך השיב רבי יהושע שאין המשל דומה כי הגבינה לאכילה עומדת, ולכן אין חשוב אלא טעם עצמה. אבל הביצים לגדל אפרוחים עומדים וכאשר יצאו האפרוחים בודאי יכירו מי הם מהלבנים ומי מהשחורים. וזהו גם הנמשל לעם ישראל שכיון שהם באים מאבות הקדושים בנקל יכולים להתנקות ולהיות לאנשים זכים.

Latest from הרב משה דיין

Donate to the Yeshiva

In Memory Of