Written by:
כיצד יצחק אבינו זכה לפשוט את צוארו להעקד עבוד השם יתברך - אין זה אלא כח החינוך הטהור של אברהם.
פרשת העקידה היא סיום פרשתינו, ומצינו שמעלתה של העיקדה גדולה מאוד שבזכותה אנו מקבלים עד היום שפע של ברכה. וכל שנה בראש השנה אנו מעוררים את הזכות הנפלאה הזו. והנה ניסיון העקידה הוא אחד מעשרה ניסים שבהם התנסה אברהם אבינו. ויש כאן להתבונן והרי בנסיון זה היה גם יצחק שותף אליו. דאמנם שמצד אברהם יש לו נסיון גדול אחר מאה שנה שחיכה לבן, ללכת ולעוקדו, עם כל המשתמע מכך, מה יאמרו העולם, וכן מי יהיה הממשיך של אברהם. אבל גם יצחק יש לו חלק בניסיון, ומדוע לא נזכר שזה היה ניסיון גם של יצחק. ואדרבה בפסוק נאמר במפורש 'והאלקים ניסה את אברהם'.
בספר 'מקדש הלוי' מבאר כי אם מוצאים אנו כוחות כה נשגבים ונעלים אצל יצחק אבינו עד שהיה מוכן במסירות נפש לפשוט צוארו לשחיטה על גבי המזבח והכל בשמחה לכבוד קונו, הרי שעלינו להבין כי כוחות אלו נמצאו בו מכח החינוך שקיבל בבית אביו. אברהם אבינו חינך את בנו כל ימיו באופן מושלם והשריש בו במשך כל חייו את האמונה בבורא העולם, עד שבעבור יצחק כמעט שלא היה זה כלל נסיון למסור את נפשו לשם שמים.

נמצא איפוא כי גם עמידתו של יצחק בנסיון העקידה מלמדת דווקא על מעלתו של אברהם אבינו ולפיכך הנסיון בכללותו מתייחס אליו באשר צירוף של מסירות נפשו העילאית לחינוך הטהור והמושלם שהעניק לבנו הוא אשר איפשר לו להגיע למצב בו יעלה בידו לעקוד את יצחק בנו ולבקש לשחטו כמצוות ה'.
ומכאן עלינו ללמוד את המוסר הנוגע אלינו שכן אם מוצאים אנו שבנינו אינם עומדים בנסיונות שמעמידים החיים בפניהם אם הם אינם מצליחים להתמודד איתנים מול רוחות הכפירה המנשבות בעוז ומול פגעי הזמן השונים הרי שאת האשמה עלינו להפנות כלפי עצמנו. אילו היינו אנו מעניקים להם את החינוך הטהור בשלימות הטהור לגמרי כדוגמת החינוך שהעניק אברהם אבינו ליצחק בנו הרי שבודאי היה הדבר נותן בהם את אותותיו במשך כל ימי חייהם וכל רוחות הזעף והסופה לא היו יכולות להזיז אותם אפילו כמלא נימה מהדרך בה אנו מבקשים שיצעדו.

בגמ' סוכה (נו עמוד ב) הביאה ברייתא תנו רבנן: מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה, והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה: לוקוס לוקוס, עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה, וסתמו את חלונה. שואלת הגמ' למה קונסים את האב, וכי בגלל שהבת המירה את דתה האב צריך לסבול, השיב אביי: משל הדיוט הוא: מה שהתינוק מדבר בשוק, מאביו או מאמו שמע, אף זו אם לא שמעה מאביה שהיה מבזה את העבודה, לא אמרה כן. ע"כ. הרי לנו את הכלל הנ"ל הכח לעמוד מול ניסיונות החיים תלוי הרבה בחינוך של ההורים.

Related Items

Latest from הרב דניאל זר

Donate to the Yeshiva

In Memory Of