Written by:
השפעת קדושת השבת והאמונה לכל השבוע ולכל הדורות הבאים אחרינו.
הפרשה נקראת "חיי שרה" למרות שהפרשה עוסקת בקבורתה של שרה, ולא מסופר על חייה. אולם מבארים המפרשים שחייהם של צדיקים הם החיים הנצחיים, כל מה שהם עושים בחייהם דעתם על חיי העולם הבא, שהוא עולם הנצח, והם חיים כאן בהרגשה ברורה שהעולם הזה אינו אלא פרוזדור בפני העולם הבא, ומתקינים עצמם בזה הפרוזדור כדי ליכנס לטרקלין שהוא העולם הבא, ושם הוא עולם החיים. ולכן התורה מלמדתנו כי בעת מיתתן של צדיקים מתחילים החיים כי נשמותיהם הולכות להסתופף בחצרות בית ה' לחיי נצח.  

בין מעלותיה של שרה המובאות בדברי רש"י כותב כאשר יצחק הביא את רבקה אל האוהל ראה שהיא כדוגמת אמו. שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל. ע"כ. ויש להתבונן במעלה זו ש'הנר דולק מערב שבת לערב שבת', מהי המעלה כשנר דולק ביום, ומהי המעלה שדולק שבוע שלם בלא הפסק. ומדוע דוקא מערב שבת לערב שבת.

בספר 'הערות' מבאר הנה שבת קודש היא מקור האמונה ומבואר בשם הגר"א שבשבת אנו מתפללים ג' תפילות, תפילת הלילה מעידה על חידוש העולם, תפילת שחרית יש בה ענין מתן תורה היינו חידוש אמונת תורה מן השמים. ובתפילת מנחה מזכירים אנו את אחדותו יתברך 'אתה אחד ושמך אחד' ולכן מצינו בחז"ל שהפליגו בחשיבות ענין שלש סעודות, שעל ידי השלש סעודות מבליעים בקרבנו את יסודות האמונה. כל סעודה כנגד התפילה הסמוכה לה, כנגד ג' יסודות האמונה. והנה יסודות האמונה אין די רק בידיעתם, אלא יש צורך שנשריש אותם בפנימיותינו כל השבוע,
ולפי זה נוכל לבאר שמעלת 'נר דולק מערב שבת לערב שבת' אין זה רק סמל חיצוני שהנר לא נכבה, אלא הרעיון הוא שהאור והקדושה שנכנסה בליבה ופנימיותה נמשך כל השבוע מבלי הפסקה כלל במשך כל ימי חייה. דהנה בגמ' (תענית כז ע"ב) אמר ריש לקיש: נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת, במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו, שנאמר "שבת וינפש" כיון ששבת וי אבדה נפש. ע"כ. ולכאורה יש להבין והרי 'אבדה נפש' שייך למוצאי שבת, ולא לליל שבת שהרי אז התחלת שבת ואנחנו אומרים את הפסוק בליל שבת, ומה שייך אז לומר וי אבדה נפש.

אמנם הביאור בזה שקדושת השבת והאור שנכנס בנו שנקרא 'נשמה יתירה' נכנס בנו מלכתחילה רק עד מוצאי שבת, והלואי שנזכה שתמשך עלינו הנשמה יתירה במשך כל ימי השבוע. נמצא שתיכף בליל שבת כבר יש לנו דאגה על 'אבדה נפש של מוצאי שבת'. ובזה שונה שרה אמנו שאצלה היה הנר דולק מערב שבת למשך כל ימי השבוע הבא. פירוש : כל השבוע הושפע מהקדושה ורוממות הנפש של השבת וזה נשאר אצלה עד שבת הבא. נמצא שחילוק גדול בינינו ובין מדריגת שרה, שלשרה היתה קדושת השבת בלי הפסק משבת לשבת, ואצלינו במוצאי שבת כבר אבדה נפש. ויהי רצון שנזכה להמשיך הארת השבת לכל ימות השבוע.

Related Items

Latest from הרב משה דיין

Donate to the Yeshiva

In Memory Of