פרשת כי תצא

אחת המצוות בפרשה "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'..עד עולם" הטעם שכתוב בפסוק "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם..לקללך". וכתב "הכלי יקר" אין הדעת נותנת להרחיק ב' אומות בעבור שלא קדמום בלחם, אלא ודאי העיקר הוא בעבור שהחטיאום. ודבר זה מבואר בפסוק שלכך לא קדמום בלחם ומים כדי שיהיו רעבים וצמאים מיגיעת הדרך, ועל ידי זה בהכרח יאכלו מזבחי אלהיהן וישתו מצרצור יין שלהם המרגילים לעבירה, כמבואר בגמ' (סנהדרין קו.) כי כל עיף ויגע לא יבקר בין אסור למותר, ואוכל ושותה מכל מה שנותנין לו. והקב"ה ידע כוונתם על זה האופן, לכן ציוה להרחיקם, לכך נאמר "על דבר אשר לא קדמו" רצה לומר על אותו דבר נסתר אשר אליו כוונו במה שלא קדמום.
ומסביר הגאון ר' מאיר רובמן זצ"ל טבעו של בן אדם הוא כי מי שפגע בגופו או בכבודו אזי הוא שונא אותו ומתנקם בו. אבל מי שפגע בנפשו ומחטיאו הוא מוותר לו ומתנהג אותו בחסידות, בחסד וברחמים. ואכן זה הוכחה וסימן שהרגשת עניני הנפש אפילו למי שהולך בדרך התורה והמצות היא לא כל כך חושית כמו עניני הגוף. ואף כי כואב לאדם שנכשל בעניני הנפש, אבל הכאב לא כל כך גדול כמו כאב הגוף.

והתורה הקדושה מלמדת אותנו כאן שבאמת צריך לראות ולחוש את כאב נפש לכל הפחות כפול מכאב הגוף. וזה נלמד ממה שאמרו חז"ל כי המחטיאו גדול יותר מההורגו. כי ההורגו הרי הוא מאבדו רק בעוה"ז. אבל המחטיאו הורגו בעוה"ז ובעולם הבא. ובאמת לאמיתו צריך להיות הכאב גדול יותר לאין ערך ושיעור לפי מה שאמרו חז"ל באבות "יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העולם הזה".
בפרשה מופיעה גם מצות שילוח הקן ושכר מצוה זו נאמר בתורה "למען יטב לך והארכת ימים" בגמ' בסוף מסכת חולין (קמב) דורש ר' יעקב "למען יטב לך" לעולם שכולו טוב, "והארכת ימים" לעולם שכולו ארוך. ומסביר הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ח) הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מות עמהן, והטובה שאין עמה רעה, הוא שכתוב בתורה למען ייטב לך והארכת ימים, מפי השמועה למדו למען ייטב לך לעולם שכולו טוב והארכת ימים לעולם שכולו ארוך, וזהו הוא העולם הבא, שכר הצדיקים הוא שיזכו לנועם זה ויהיו בטובה זו.
ימי חודש אלול נועדו להיות כימי הכנה לקראת יום ראש השנה ויום הכיפורים. כותבים בעלי המוסר בימים אלו של חודש אלול עלינו לעבוד יותר להרגיש את הנפש, ולכן מרבים במעשים טובים ובצדקות ובחסד. והעיקר הוא להשריש בלבנו שהעיקר של חיי האדם הוא החלק הרוחני שבו, ומאחר ויש בתורה הרבה מצוות עשה ומצוות לא תעשה לכן ראוי לקבוע לימוד בספרי מוסר ויראה בכדי לדעת איך להשמר מהחטא. וכיצד יזכה לקיים את המצוות עשה.