החייט

מסופר על יהודי אחד שקוראים לו משה. משה היה חייט, חייט בחסד עליון, ירא שמים, קובע עתים לתורה. בנוסף לכך היה גם ממש מקצועי כל האנשים החשובים היו קונים אצלו. וחלקם מהלקוחות  העשירים שהיו קונים ממנו לאירועים מאוד חשובים, היו שולחים שליח לקחת את בגדיהם ואת התשלום היו רושמים על כך שישלמו מאוחר יותר. משה החייט כך עשה היה רושם את כל החובות של כל אותם עשירים ופריצים ופעם בתקופה  היה מסתובב בין הפריצים שהיו גרים  בעיירות רחוקות אחת מן השניה, וגובה את כספו. הדרך היתה מאוד קשה וארוכה, הרבה פעמים היה מקבל ביזיונות מאנשים שהיו אומרים לו, תגיד תודה שזכית שפריץ קנה ממך. בקיצור, ממש לא קל.

יום אחד משה יוצא לאסוף את הכספים שהיו חייבים לו הפריצים ואנשי העושר בדרכו לכפר רציני נסיעה ארוכה של ארבע כחמישה חודשים. אשתו וילדיו חיכו לו עד ליום שבו הוא יגיע. הנה הגיע היום הגדול אבא חוזר, כל הילדים סידרו לכבודו את הבית ערכו לפניו את השולחן ומחכים. עובר הזמן ואבא לא מגיע עוד שעה עוד שעה... הגיע כבר השעות הקטנות של הלילה ועדיין אבא לא מגיע. הילדים כבר נרדמו אבל אשתו ממשיכה לחכות עד הבוקר עם דמעות בעיניים, שיודעת תמיד הוא דייקן. עובר עוד יום ועוד יום ועדיין אין שום התחדשות הוא לא הגיע. כולם הגיע לשמח אותה ולעודדה בכך שהרבה אנשים הגיעו גם לאחר שבוע. אבל לה היתה את  הרגשה שמשהו נורא קרה לבעלה. עובר שבוע שבועיים שלוש חודש ובעלה לא חזר. אנשים ראו שכבר חודש הוא לא הגיע והתחילו לנחם אותה.
יום אחד עלה לאחד האנשים שמכיר את משה החייט רעיון, לקחת את רשימת החובות שהוא נסע אליהם ונברר את המצב. כך יצאו לדרכם, הגיעו לבעלי החובות וכולם אמרו להם נכון הוא היה כאן לקח את כספו והמשיך הלאה. אין עקבות אין שום דבר לא מוצאים אותו לא רואים אותו. וכבר כולם הבינו שכנראה שבדרך הלך לעולמו והתחילו כבר לנחם את הגברת האלמנה. אבל לגברת למרות כל המצב לה היתה את ההרגשה שבעלה חי הוא נמצא בצרה אבל חי ואמרה לילדיה אנו נמצאים בתקופה של ימים נוראים, נעבור את החגים ונסע לרבי אלימלך מליז'נסק שידוע שהיה איש גדול וקדוש בעל רוח הקודש רואה מתחילת עולמו ועד סופו.

והנה עברו ימים הנוראים, לקחה את ילדיה, עלו לעגלה ויצאו לדרכם. אחרי כעשרה ימים הגיעו לביתו של הרבי, כתבה את כל מה שהולך עם בעלה, נתנה לו את הפתק ובכתה. רבי אלימלך עצם את עיניו. אמר לה, בעלך חי, אבל הוא נמצא בסכנה גדולה ונוראה. קשה לי להגיד לך את זה, אבל לא האנשים הזיקו לו אלא החיצונים הזיקו לו, מזיקים. בעלך בדרכו חזרה, נכנס לתוך יער, שידוע שמזיקים לא יכולים להיות בתוך העיר אבל מחוצה לה יכולים, לכן חז"ל אומרים לעולם אל ילך אדם יחידי בלילה שיש להם שליטה. ובעלך המזיקים תפסו אותו והוא סובל אצלם קשות. אבל אין לך מה לדאוג תחזירי הביתה הוא כבר יחזור. הלכה לבית רבי אלימלך קרא לשמשו שיש יהודי אחד שגר במקום רחוק לך ותקרא לו. אמר לו הרבי בדרכו לביתך יש יער גדול, בדרך כלל אתה לא מתייחס אליו אבל הפעם אני רוצה שתיקח את הקלף הזה (הרבי גלגל אותו כמו מזוזה) וכשתגיע אתה תראה מצד ימין סוכה של שומר אל תפחד תרד מן העגלה רוץ לסוכה תכניס את המזוזה ותברח.

אותו סוחר פחד אבל שלוחי מצווה אינם ניזוקים ובפרט שרבי אלימלך שולח אותו. התחיל בנסיעה עד שראה את הסככה, מיד רץ לקראתה אפילו לא הסתכל, הניח את המזוזה וברח. לפתע שמע מאחורה רעשים מהיער אותו סוחר לא הבין מה זה הסתובב וראה יהודי יוצא מהעצים כולו כפוף ומוכה פצעים, בקושי הולך, כמעט עומד ליפול. חזר אחורה העלה אותו לעגלה ובמשך הנסיעה העגלון ניסה לדבר אתו לדעת מי הוא. אבל אותו יהודי לא יכל להוציא הגה מפיו מהפחד והחולשה רק הצליח לומר לו בקושי גדול וקול חלש היכן הוא גר. לקח אותו מיד לביתו, שאם כבר רבי אלימלך שלח אותי בטוח הוא אינו רוצה שאני יעשה את החצי מצוה. הגיע הביתה האשה הילדים בכו מהתרגשות. נתנו לו לישון שינוח ולמחרת כהתאושש, אשתו נגשה אליו ואמרה לו אני יודעת את כל הסיפור רבי אלימלך סיפר לי, אבל בכל זאת  אני רוצה ממך לדעת מה קרה.
אמר לה, אין לי רשות הם לא מסכימים לי אבל דבר אחד אני יכול לומר לכם אני הלכתי ביער ועשיתי טעות שהלכתי לבד. המזיקים לקחו אותי ורצו להשביע אותי שאני יהיה משלהם. אמרתי להם אני לא מוכן. הם הזיקו לי בצורה מטורפת חודשים ארוכים והיזק של מזיקים זה יסורים. כך קרוב לחצי שנה. הגיע חודש אלול שומעים מתוך היער שופרות, כל המזיקים נהיו כמו סמרטוטים ולא יכלו להזיק לי ובכלל ביום כיפור המזיקים היו כמו חצי מתים. אבל עדין לא יכולתי לצאת מהם כי הייתי כבול. יצא יום  כיפור  חזרו למזיקים הכוחות החזיקים והמשיכו לייסר אותי. זה הכוח של הימים הנוראים וכוח התשובה של עם ישראל. ולבסוף יצאתי ע"י השליח של רבי אלימלך מליזנסק.
זכותו יגן עלינו אמן.