היהודי הסוחר

בתוניס בעיר ג'רבה היה תלמיד חכם גדול שקראו לו רבי סאסא הכהן יונתן, בזמנו היה בעיר סוחר ומוכר סחורה לבעלי חניות. המוכר היה יהודי שכולם אהבו אותו, נאמן על כולם, סומכים על דבריו.  יום אחד ערבי קנה ממנו סחורה בהקפה עוד סחורה בהקפה... באמת חשב לשלם, עד שנכנס לסכום גדול ולא יכל עוד לעמוד בסכום הזה וחיפש דרך איך להפטר מאותו יהודי סוחר. לאחר כמה ימים עלה בדעתו ללכת ולהעליל עלילה על אותו יהודי שעושה צחוק מהנביא שלהם (מוחמד) בהתחלה הערבים לא האמינו לו, ידעו שהוא יהודי נאמן אהוב על כולם, לא עושה בעיות. עד שלאחר כמה ימים כל סביבת הערבי סערה וביקשו משפט עם אותו יהודי ולסופו של דבר המושל ביקש לעצור את אותו יהודי סוחר.

כל העיר גועשת ורועשת גם כל היהודים בסכנה מה עושים? רבי סאסא הכהן יונתן ע"ה שאל את אנשי הקהילה מה לעשות, כל אחד נתן עצות אבל הרב חשב לבסוף שילך בדרך שלו. לרבי סאסא הכהן יונתן היה גוי אחד שהוא היה היועץ המושל והם היו ידידים טובים, אפילו היועץ היה מכבד את הרב בכבוד רב. הרב קרא לו להגיע ושאל אותו, איך יכול להיות על מעשה כזה נורא שהרי אתם יודעים שאנחנו היהודים אנשי שלום לא עושים בעיות כולם מכירים את היהודי הסוחר איך הוא אהוב על כולם ואין מחשבה אפילו קטנה שיעשה דבר כזה. למה המושל מאמין לזה?
אמר לו היועץ, המושל לא יכול ללכת כנגד כל עמו, אם הוא ילך כנגדם כל הזעם שיש להם יפנו כלפיו והוא יכול להרוס את השלטון שלו. אמר לו הרב, הוא לא יכול להביא את אותו גוי למשפט חוזר ולקעקע את כל מה שהוא אומר. אמר לו היועץ, אתה יודע שגם המושל הוא גם מוסלמי כמותם, גם הוא מחפש שמחר הוא יהרוג את היהודי הזה וירימו אותו על הכתפיים ויעשו לו כבוד מלך. הרב צעק והזדעזע,  בשביל שטויות כאלה צריכים להרוג יהודי חף מפשע לסכן קהילה שלימה. היועץ לא ידע מה לעשות. הרב לא חשב פעמיים וביקש מהיועץ שיעשה ככל מה שביכולתו וינצל את קרבתו למושל אבל היועץ לא הסכים שידע שאם אני יעשה דבר כזה אני מסכן את המעמדות שלו על בושה שיהודי הלך ודיבר על הנביא שלנו ואני כביכול מציל אותו, בטוח אני מסכן אותי ואת משפחתי שיש את המשפט המפורסם "לערבי חשוב הרגל שלו יותר מהראש של השני". הרב התעקש, ככה אתה רוצה שיהודי ימות אבל אם  משמים נתנו לי לפנות אליך סימן שהישועה תצא ממך.  היועץ שמע זאת כולו התנפח ואמר לרב, האם כל מה שאני יאמר לרב הרב יעשה. הרב הסכים, אם נתנו לי לפנות אליך ודאי אני יעשה. אמר לרב, לך אתה בעצמך למושל. הרב התפלא, אני צריך את העצה הזאת ממך ואני לא יכולתי לעשות זאת לבד. אבל הוסיף היועץ לפני שאתה הולך למושל תודיע לי. הגוי בא ללכת ואמר לו יש לי עוד דבר קטן לומר לך שאתה מגיע למושל על תשב תעמוד כל הזמן. הסכים הרב.

למחרת הודיע לאותו חבר יועץ  שהוא הולך, הגיע למושל והתחיל למחות על העלילה שהוציאו על אותו יהודי מסכן ונאמן. הרב ראה שהמושל כמו קיר אין תגובות מתקדמות והתחיל להתייאש. אותו רגע נכנס בחופשיות היועץ וניגש למושל כאילו לא ראה את רב היהודים ואמר למושל  "סיימתי את השליחות שלך, דברתי עם המלך על הצד הטוב ביותר" כך דיבר עם מושל כאילו הוא לא מתייחס לרב היהודי. המושל שמח, "תודה רבה" ומחייך שמח. איך שבא היועץ לצאת, פתאום צועק  על המושל "הרב של היהודים, הרב של היהודים שהמלך מינה אותו בכבודו ובעצמו הוא כמו שופט בבית המשפט הגבוה של היהודים והוא עומד ולא יושב, הרי אתה המושל פוגע בכבודו של המלך שלא מושיב אותו ומזלזל במינוי המלך,  אני עכשיו הולך לספר את זה למלך". המושל התחיל לרעוד לא ידע מה לעשות רץ אחרי היועץ וצועק לו, תעצור תעצור. היועץ לא מוכן לשמוע למושל, אתה פוגע בדבריו של המלך שהרב לא יושב,  לא משנה בשביל מה הוא בא עצם שהוא הגיע חייבים לתת לו לשבת. המושל התחיל לפחד התחיל להתחנן שיוותר לו ולא יספר למלך. עד שאמר לו היועץ, אני מוכן להתפייס איתך עם תלך ליהודי ותגיעו להסכם מה שהוא יאמר תעשה. אמר לו הרב אני מוכן להתפייס איתך אם תציל את היהודי. הסכים המושל,  לא שיעזור אלא גם יוכיח שהיהודי צודק.